טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

הדולפנין פרין ורבין כבני אדם. מאי דולפנין? אמר רב יהודה: בני ימא – דולפין 
  

"הדולפנין פרין ורבין כבני אדם. מאי דולפנין? אמר רב יהודה: בני ימא. כל שביציו מבחוץ מוליד, וכל שבפנים  מטיל ביצים, איני, והאמר שמואל: אווז ואווז בר כלאים זה בזה; והוינן בה: מאי טעמא? אמר אביי: זה ביציו מבחוץ, וזה ביציו מבפנים ותרוייהו מטילי ביצים! אלא: כל שזכרותו מבחוץ מוליד, מבפנים מטיל ביצים" (בכורות, ח ע"א).

פירוש: הדולפנין פרין ורבין כבני אדם. ושואלים: מאי [מה הם] דולפנין? אמר רב יהודה: היצורים הקרויים בני ימא [הים]. וממשיכה הברייתא: כל שביציו (אשכיו של הזכר) ניכרים מבחוץ מוליד, כלומר, הנקבה יולדת ולד. וכל שביציו בפנים מטיל (מטילה) הנקבה ביצים. ותוהים: איני [כן הוא]? והאמר [והרי אמר] שמואל: אווז הבית ואווז בר כלאים זה בזה, ואסור להרביעם. והוינן [והיינו עוסקים, מתקשים] בה: מאי טעמא [מה הטעם]? ובתשובה לכך אמר אביי: זה, אווז הבר, ביציו של הזכר מבחוץ, וזה, אווז הבית, ביציו מבפנים. והרי תרוייהו [שניהם] מטילי ביצים! (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: דולפין           שם באנגלית: Dolphin            שם מדעי: Delphinidae

שם  נרדף במקורות: דולפינן           

הנושא המרכזי: מהם דולפיננים ומדוע נקראים בני ימא?

לנושאים נוספים העוסקים בפול - הקש/י כאן.

השם דולפנין שאול מהיוונית δελφύς  (דלפיס) או מהלטינית Delphinus –  כלומר היונק הימי דולפין המוכר לנו כיום (תמונות 1-2). המשמעות המקורית של המילה ביוונית עתיקה היתה רחם ובהמשך נקרא הדולפין "יונק בעל רחם", כדי להבדיל אותו מדגים (המטילים ביצים)(1).

רש"י זיהה את הדולפינן בהתייחס לאמונה שרווחה בעולם העתיק על קיומן של "בתולות ים" או "סירנות": "בני ימא - דגים יש בים שחציין צורת אדם וחציין צורת דג ובלע"ז שריינ"א"(2). במהלך השנים שני מושגים אלו ("בתולות ים" ו"סירנות") התמזגו במידת מה וניתן למצוא בסירנות תכונות המאפיינות את "בתולות הים". במקורן הסירנות היו יצור שחציו אשה וחציו ציפור אך מאוחר יותר הדמות המיתולגית סירנה תוארה כחציה אשה וחציה דג
.

כתב החיד"א בספרו "מדבר קדמות" (מערכת ד' אות י"ג):

דג יש בים שקורין סירינ"ה מחציו ולמעלה כדמות אשה בתולה ומחציו ולמטה כתבנית דג, ומקום משכנה בסלעים ומקומות מסוכנים בים ומדי עבור איזה ספינה, תתחיל לשורר ולזמר בקול נעים הרבה, עד כי תפיל חבלי שינה על כל אנשי האניה, ואח"כ נכנסת לתוכה והורגת ואוכלת יושביה. ספר קטן נקרא צמח צדיק פרק י"ז.
 

ופ"ק דבכורות ריש דף ח' פירש"י בני ימא דגים, יש בים שחציין צורת אדם וחציין צורת דג ובלעז שיריינא, ובמוסף הערוך ערך סרני הביא מאי דאמרו בת"כ להביא את הסרני, וכתב דהיא מין חית הים מחציה ולמעלה אשה מחציה ולמטה דג, ושבזמנו ראוה שר וספנים בים מלכות נורוויגא כחום היום יושבת על שרטון, ובשומעה קול צללה מיד בתוך הים ע"ש עכ"ד.

מלבי"ם ויקרא פרשת שמיני:

"ואמר החיה אשר במים שמשמעותי' גם כן מינים הנקראים בשם חיה, הם הברואים שי"ל ד' רגלים וז"ש פה זו חיית הים, ובמ"ש נפש חיה, אמרו להביא את הסילונית, צ"ל הסרנית. ר"ל מין חיית הים הנקרא בלשון יוני בשם סעריען אשר אמרו עליו שחצי גופה העליון כצורת אדם והתחתון כצורת דג, ובבכורות (דף ח) מאי דולפינן, בני ימא, פרש"י דגים יש בים שחצים צורת אדם וחצים צורת דג ובלעז סריינא. ר"ל שבכלל נפש חיה היא אדם כמ"ש ויהי האדם לנפש חיה. ונפש החיה אשר במים כולל חיה זאת שבאה בצורת אדם".

בניגוד לגרסה בש"ס וילנא שלפנינו ועדי נוסח נוספים שבהם הגרסה "הדולפנין פרין ורבין כבני אדם" גרסו רש"י וגם תוס': "הדולפנין פרים ורבים מבני אדם - שאם בא אדם עליהם מתעברות הימנו". התוס' כתב: "הדולפנין פרין ורבין מבני אדם - כן גירסת הקונטרס וכן מוכח בתוספתא [פ"א] יולדין ומגדלין מבני אדם". להלן נראה שההבדל בגרסאות משליך על האפשרות להסביר באופן ריאלי את דברי הגמרא.
 

את הגרסה "פרין ורבין כבני אדם" ניתן להסביר בקווי הדמיון בין האדם והדולפין. השם "בני ימא" ניתן לו מפני שראו בו את המקבילה של היונקים או בני האדם השוכן בתוך הים. הדולפין אינו מטיל ביצים כרוב הדגים, אלא יולד גורים חיים. נקבת הדולפין מניקה את גוריה ומטפלת בהם לאורך זמן, בדומה ליונקים יבשתיים ובני אדם. בשונה מרוב הדגים (בהם ההפריה היא חיצונית), הדולפינים מזדווגים בטן אל בטן בחיבור פנימי תנועתי המזכיר יונקים.  הריון הדולפין נמשך כ-10 עד 12 חודשים (תלוי במין), קרוב מאוד לתקופת ההריון של האדם (9 חודשים).
 

הגרסה "הדולפנין פרין ורבין מבני אדם" בעייתית יותר בהקשר הריאלי משום שלא תתכן הפרייה בין מינים שונים ובוודאי לא בין מינים רחוקים. פירוש זה נשען על מסורות עתיקות שהיו רווחות בעולם העתיק ובימי הביניים על קיומם של "אנשי ים" או "בתולות ים". ייתכן ותרמו לתפיסה זאת תצפיות של דולפינים המתחככים בבני אדם. בנוסף לכך צצו מדי פעם שמועות על יחסים מסוג זה בין בני אדם ודולפינים כפי שקורה גם בימינו.
 

הפער בין הידע המדעי הנוכחי ותיאורים מעטים בספרות חז"ל אומר דרשני ולכך נדרש הרב אליהו בן-אמוזג במאה ה-19 באיטליה בספרו "אם למקרא" (ויקרא, יא י, ד"ה נפש החיה אשר במים":

"נפש החיה אשר במים. בתורת כהנים חיה זו חית הים, נפש להביא את הסירני יכול תהא מטמא באהל וכו' ת"ל שקץ וגו'. והסירני בריה של ים מחציה ולמעלה כדמות אשה ומחציה ולמטה כצורת דג כך היו אומרים קדמוני האומות. ואין להאשים רבותינו ז"ל שהאמינו במציאותה אחר שבאותו זמן כמה עוברי ארח בלב ימים היו מעידים עליה, וגם החוקרים הטבעים כפליניו (Pline) העלו זכרונה על ספר. ונהפוך הוא, כי עדות היא זו לכל באי עולם כי היו משתדלים להכיר בטבעיות כפי המושג בדורותם, גם בדברים שלא היו רואים אותם בחוש, רק היו סומכים על החכמה והחוקרים שבזמנם".
 

תמונה 1. דולפין מזנק        צילם: AllenMcC		תמונה 2. דולפין ארוך מקור     צילום: מקור

(1) העיר דלפי והאורקל המפורסם ביוון העתיקה נקראו כך בשל צורת המקום או הקשר הרעיוני ל"רחם האדמה" (טבור העולם).
(2)  ד"ר מ. קטן ב"אוצר לעזי רש"י" תירגם sereine = סירנה.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.