הַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ
סוטה יז ע"א
"דריש רבי עקיבא: איש ואשה, זכו - שכינה ביניהן, לא זכו - אש אוכלתן".
על פי זה יתבאר הפסוק: (בראשית ב, כד) עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.
כתבו המחברים שקיימת שמירה מיוחדת על קטנים מהשמים, והם ניצולים מסכנות רבות למרות שאינם יודעים כלל לשמור על עצמם, כי (תהלים קטז, ו) שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה'.
אמנם בטחונם של ילדים היא בהוריהם, וכאשר גדל אדם ונוכח בכך שאין בכח הוריו לשומרו מכל צרה צוקה, נותר לו רק לבטוח בחסדי שמיא, ככתוב: (תהלים לב, י) וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ.
וזהו יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, יעזוב את בטחונו באביו ואימו. וְדָבַק בבטחונו בשכינה, שאינה שורה עליו אלא בזכות דבקותו בשלום בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.
