טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
ורוב בהמות אין חולבות אלא אם כן יולדות – צאן
"מאי איכא בין רבי עקיבא לרבי יהושע? אמר רבי חנינא מסורא: חלב פוטר איכא בינייהו, רבי עקיבא סבר: חלב פוטר, הלך אחר רוב בהמות, ורוב בהמות אין חולבות אלא אם כן יולדות, ורבי יהושע סבר: הא איכא מיעוטא דחולבות אף על פי שאין יולדות" (בכורות, כ ע"ב).
פירוש: מאי איכא [מה הבדל בהלכה יש] בין ר' עקיבא לר' יהושע? אמר ר' חנינא מסורא: מדובר כאן בעז שהגיעה לידי ישראל כשהיא נותנת חלב, ובשאלה האם חלב פוטר מן הבכורה איכא בינייהו [יש מחלוקת ביניהם], האם דבר זה שהעז מניקה מוכיח שכבר ילדה, והולד שילדה עכשיו אינו בכור; ר' עקיבא סבר [סבור]: חלב פוטר, שהרי הלך אחר רוב בהמות, ורוב בהמות אין חולבות (נותנות חלב) אלא אם כן יולדות קודם. ור' יהושע סבר [סבור]: הא איכא מיעוטא [הרי יש מיעוט] בהמות שחולבות אף על פי שאין יולדות, ויש לחשוש לכך, והריהו ספק בכור (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: כבש האליה שם באנגלית: Fat-tailed Sheep שם מדעי: Ovis orientalis platyura
שם נרדף במקורות: כבשה, כשב, איל, רחל, יובל, כר, אימר, דיכרין
שם עברי: עז, תיש שם באנגלית: Goat שם מדעי: Capra aegagrus hircus
שם נרדף במקורות: שעיר, ברחא
הנושאים המרכזיים: 1. האם בהמות חולבות ללא המלטה? 2. האם בהמות מניקות ילוד שאינו שלהן?
במהלך הסוגיות העוסקות באפשרות לקבוע את מעמדו של ולד לענין בכורה חז"ל התייחסו גם להנקה כעדות להמלטה ולהורות. תוך כדי הדיונים עלו טיעונים שבמבט ראשון נראים לא סבירים מנקודת מבט ריאלית. בשורות הבאות אתייחס לכמה שאלות שהתעוררו בנושא זה:
1. האם בהמה עשוייה להפריש חלב גם אם לא הרתה וילדה.
2. האם ייתכן ובהמה תניק ולד שאיננו שלה?
3. האם תתכן הנקה בין מינית?
הנקה ללא הריון ולידה
מתוך מחלוקת רבי עקיבא ורבי יהושע משתמע באופן חד משמעי שתופעה כזאת אמנם יכולה להתרחש אך שרק במקרים מעטים. בדיקה בספרות הווטרינרית מעלה שאכן כך הם פני הדברים גם בימינו. התופעה מוכרת בבהמות הבית ונקראת גָלַקְטוֹרֵיאָה (Galactorrhea). היא מתבטאת בהפרשת חלב ספונטנית מהעטינים ללא קשר להריון או לידה. התופעה עלולה להיגרם מכמה גורמים כמו גורמים גנטיים, חוסר איזון הורמונלי ועודף בהורמון פרולקטין. רמות גבוהות של פרולקטין (ההורמון המפעיל ייצור חלב) או יחסים משתנים של פרולקטין לפרוגסטרון גורמים להנקה לא תקינה(1). הדבר יכול להתרחש אצל נקבות, ולעתים רחוקות, גם אצל זכרים. חוסר איזון זה עלול להיגרם כתוצאה של הפרעות בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) או אכילת עשב המכיל פיטו-אסטרוגנים (אסטרוגנים צמחיים). מזון עשיר כדוגמת תלתן ואספסת עשוי גם הוא לגרום להנקה מסוג זה. במקרים נדירים גירוי מכני מתמשך של העטינים גורם להפרשת ההורמונים פרולקטין ואוקסיטוצין מההיפופיזה וכך עשוי לגרום לייצור חלב בנקבות שלא הרו או המליטו.
גלקטוריאה מתרחשת בעיקר בעזים. בין העזים היא נפוצה בגזעים בעלי תנובת חלב גבוהה שעברו סלקציה חזקה לייצור חלב. בדומה לעיזים גם בכבשים קיימת התופעה אך בתדירות נמוכה יותר. התופעה נגרמת לרוב כתוצאה מאכילת תלתן או אספסת בשדות העשירים בתרכובות המחקות אסטרוגן (פיטואסטרוגנים). התופעה נדירה יחסית בבקר בהשוואה לעיזים. כאשר היא מתרחשת בעגלות ("הנקה מוקדמת"), היא קשורה כמעט תמיד למזון המכיל את העובש המכיל מיקוטוקסין או לחשיפה להורמונים המזרזים גדילה.
לתופעה הזאת הקיימת גם בבני אדם יש השלכות מעשיות. במקרים בהם אם מאמצת מעוניינת להניק תינוק מאומץ היא עשויה להשיג את מבוקשה בעזרת גלקטוריאה מלאכותית. ראו למשל במאמרים אלו:
?Induced lactation: Can I breastfeed my adopted baby
Breastfeeding Your Adopted Baby or Baby Born by Surrogate/Gestational Carrier
הנקת ולד זר
בטבע ובממשק חקלאי, נקבות בקר וצאן מזהות את הצאצא שלהן באמצעות ריח, קול ומראה, והן נוטות לדחות או לתקוף באגרסיביות צאצא זר שמנסה לינוק מהן. עם זאת, ישנם מצבים פיזיולוגיים, התנהגותיים ומלאכותיים שבהם הנקה כזו מתרחשת. התנהגות זו עשויה להתרחש בעקבות אובדן צאצא. נקבה שאיבדה את העגל או הטלה שלה סמוך להמלטה, עשויה לקבל ולד יתום עקב הדחף האמהי וההורמונלי החזק (בעיקר השפעת ההורמון אוקסיטוצין שמופרש סביב הלידה). בקרב פרות, כבשים ועזים קיימות נקבות עם יצר אמהי גבוה או אופי "סלחני" במיוחד, המאפשרות לצעירים נוספים לינוק מהן לצד צאצאיהן. בעדרי בקר מסוימים (במיוחד בקר לבשר במרעה) נצפתה לעיתים התנהגות של "מעון" (Creche behavior) שבה פרה מניקה אחת מאפשרת לכמה עגלים מהעדר לינוק ממנה בזמן שאמהות אחרות רועות (Allosuckling).
במשקים חקלאיים יש צורך תדיר להעביר טלאים או עגלים מרובי-לידות (כגון שלישיות בכבשים) או יתומים לנקבות מניקות אחרות. כדי להתגבר על הדחייה הריחנית, משתמשים בשיטות שכמה מהן עשויות להתרחש באופן טבעי ולגרום להנקה של צאצא זר. אחת השיטות היא מריחת מי השפיר, השליה, או ריח הגוף של הצאצא המקורי של האם על הטלה/עגל המעומד לאימוץ (2). במידה והצאצא המקורי מת מורחים או מלבישים את עורו על הצאצא הזר לזמן קצר עד שהאם מקבלת את ריחו. שיטות נוספות שאינן קשורות למצב הטבעי הן: א. גירוי נרתיקי המיושם בעיקר בכבשים. גירוי פיזי עדין של תעלת הלידה משרה הפרשת אוקסיטוצין ומטעה את המוח של האם לחשוב שהיא כעת המליטה צאצא נוסף. ב. החזקת הנקבה במתקן המונע ממנה לנגח או לדחות את הצאצא הזר למשך מספר ימים. הגירוי המתמשך של היניקה והמגע ההדוק גורמים בסופו של דבר להפרשת הורמונים המתגברים על ההתנגדות של האם.
סיפר לי חנוך פלסר חבר קיבוץ שדה אליהו על הנקה זרה מפתיעה: במשך השנים היו מקרים של פרות מבוגרות שאהבו לינוק מפרות חולבות ברפת. פרות אלו נהנו מהיניקה משום שהיא הפחיתה את הלחץ בעטיניהן. כמובן שהדבר גרם לנזק משום שתנובת החלב ירדה. על מנת למנוע את התופעה השתמשו במתקן מיוחד שהורכב על ראש ואף הפרה ונשא דוקרנים שדקרו את הפרה הנחלבת והבריחו אותה. במשך הזמן חברות היונקות למדו להתרחק מהן כשהתקרבו אליהן (הערה שלי: מסכנות, זה סוג של "חרם" שמדברים עליו הרבה במערכת החינוך).
האם תתכן הנקה בין מינית?
במקרים נדירים, נקבה מניקה ממין אחד (למשל עז או כבשה) עשויה להניק צאצא ממין אחר, במיוחד אם גודל הצאצא מתאים והאם מורגלת לנוכחותו סמוך להמלטה. בסוגייתנו (בכורות, כד ע"א) מדובר על חזיר היונק מרחל: "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ראה חזיר שכרוך אחר רחל פטורה מן הבכורה, ואסור באכילה עד יבא ויורה צדק לכם". מפרש שם רש"י: "שכרוך אחר רחל - שדבוק אחריה ומניקתו". נשאלת השאלה היא מצב זה אפשרי? האם כבשה עשויה להניק חזיר?(3) התשובה היא שהדבר עשוי להתרחש מדובר בתופעה נדירה מאד המוגבלת למצבים ייחודיים. כדי שהדבר יקרה, יש צורך להתגבר על מספר חסמים התנהגותיים, מורפולוגיים ופיזיולוגיים. כאמור, כבשים מזהות את הצאצאים שלהן בעיקר באמצעות ריח סמוך מאוד לרגע הלידה. אם חזרזיר יתום מוצמד לכבשה שהמליטה זה עתה, וימרחו עליו את מי השפיר או השליה שלה, הכבשה עשויה לקבל אותו ולהניק אותו כחלק מהדחף האימהי החזק הפועל באותו זמן (תחת השפעת אוקסיטוצין). במקלט לבעלי חיים או בחווה קטנה שבה חזרזירים יתומים גדלים לצד כבשים מניקות, חזרזיר עשוי ללמוד לינוק מהכבשה אם היא מגלה סבלנות ואינה מגרשת אותו.
בעיה קשה שפתרונה דורש התערבות המגדל היא מבנה השיניים של החזרזירים. הם נולדים עם שיניים חדות מאוד (Needle teeth). כשהם יונקים מחזירה, עור העטין שלה עבה יחסית ולא רגיש לנשיכה, אך עטין הכבשה רך ורגיש הרבה יותר. יניקה של חזרזיר עלולה להכאיב לכבשה או לפצוע אותה, מה שיגרום לה לבעוט בחזרזיר או לברוח ממנו אלא אם כן השיניים קוצצו (כפי שנעשה לעיתים בחקלאות). יש לציין שלכבשה יש שתי פטמות בלבד, בעוד שלחזרזירה יש 12–14 פטמות. כבשה אחת אינה יכולה להזין שגר שגר שלם של חזירים, אך היא יכולה לספק מענה לחזרזיר יחיד או שניים. חלב כבשה מתאים תזונתית ואנרגטית לגידול חזרזיר משום שחלב כבשים עשיר מאוד בשומן ובחלבון, בדומה לחלב חזיר (הנחשב גם הוא לעשיר ומרוכז בהשוואה לחלב בקר). מבחינה פיזיולוגית, חזרזיר שינק מכבשה יוכל להתפתח ולגדול בצורה תקינה.
צילום: Amanda Slate
צילום: Herzi Pinki
תמונה מקורית לאחר עיבוד AI
(3) תוך הסוגיה עולה שלא מדובר בהכרח במין חזיר אלא במין רחל הנראה כחזיר. ההסבר שניתן בסעיף הזה נועד להפוך גם את האפשרות שמדובר במין חזיר לריאלית.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
