הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

בכורות לו ע"א

תלמוד בבלי מסכת בכורות דף לו עמוד א:

"רבי צדוק הוה ליה בוכרא, רמא ליה שערי בסלי [נסריה כיילי ערובה ערבה קלופה], בהדי דקאכיל איבזע שיפתיה, אתא לקמיה דרבי יהושע, אמר ליה: כלום חילקנו בין חבר לעם הארץ? אמר לו רבי יהושע: הן. אתא לקמיה דרבן גמליאל אמר ליה: חילקנו בין חבר לעם הארץ? אמר ליה רבן גמליאל: לא, אמר ליה: והא רבי יהושע אמר לי הן! אמר לו: המתן עד שיעלו בעלי תריסין לבית המדרש. כיון שנכנסו לבית המדרש, עמד השואל ושאל: כלום חילקנו בין חבר לעם הארץ? א"ל רבי יהושע: לאו, א"ל רבן גמליאל: והלא משמך אמרו לי הן, יהושע עמוד על רגליך ויעידו בך! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: היאך אעשה, אילמלי אני חי והוא מת יכול החי להכחיש את המת, עכשיו שאני חי והוא חי, היאך חי יכול להכחיש את החי? והיה ר"ג עומד ודורש ור' יהושע עומד על רגליו, עד שריננו כל העם ואמרו לחוצפית המתורגמן: עמוד, ועמד".

רבן גמליאל פגע ברבי יהושע, ולכן אמרו לחוצפית המתורגמן לעמוד כמו שמובא ברכות (כז, ב) כדי להוריד את רבן גמליאל מנשיאותו.

תלמוד בבלי ברכות כז,  ב:

"אמרי: עד כמה נצעריה וניזיל? בראש השנה אשתקד צעריה, בבכורות במעשה דרבי צדוק צעריה, הכא נמי צעריה, תא ונעבריה!".

כפי שמסופר בברכות העבירו את רבן גמליאל מנשיאותו בגלל שפגע בכמה מגדולי ישראל.

בתלמוד הירושלמי (מסכת ברכות ד, א) ישנה הארה מעניינת בקשר לסילוקו של רבן גמליאל.

"אמרו לרבי זינון החזן אמור התחיל ואמר התחילו כל העם ועמדו על רגליהם ואמר לו: על מי לא עברה רעתך תמיד".

התלמוד הירושלמי בא ללמדנו שרבן גמליאל לא פגע רק ברבי יהושע, אלא שהוא פגע בבית המדרש. בית המדרש לפי הירושלמי הוא יחידה אחת ולא אוסף של פרטים.