מי יודע אם אדם חזר בתשובה?

הרב דב קדרון

בכורות לא ע"א

בגמרא מובאת דעתם של רבי שמעון ורבי יהושע בן קרחה האומרים שתמיד מקבלים את הרשעים שחזרו בתשובה, בכל מצב ובכל אופן, וכך פוסק הרמב"ם להלכה את דבריהם (תשובה ג,יד): "כל הרשעים והמומרים וכיוצא בהן שחזרו בתשובה, בין בגלוי בין במטמוניות, מקבלין אותן שנאמר שובו בנים שובבים, אף על פי שעדין שובב הוא שהרי בסתר שב ולא בגלוי מקבלין אותו בתשובה".

ב"בירור הלכה" (למסכת עבודה זרה יז,א) מובא שהלחם משנה מקשה על כך ממה שפוסק הרמב"ם עצמו במקום אחר שיש רשעים שאין תשובתם מתקבלת, (הלכות עבודה זרה ב,ה): "המינים מישראל אינן כישראל לדבר מן הדברים, ואין מקבלין אותן בתשובה לעולם".

יישוב הסתירה כבר נכתב על ידי הרמב"ם עצמו (בתשובה סימן רסד), המסביר שההלכה הלקוחה מסוגייתנו שבה הוא פוסק שתשובת כל הרשעים והמומרים מתקבלת - עוסקת במה שבינם לבין בוראם, כלומר בשמים מתקבלת תשובתם, אם היא אכן כנה ואמיתית.

לעומת זאת מה שפוסק בהלכות עבודה זרה שהמינים מישראל אינם מתקבלים בתשובה לעולם - שם הכוונה היא למה שבינם לבין שאר בני אדם, כי אנשים שהיו בחזקת מינים, כלומר שעוברים על דברי תורה להכעיס בשאט נפש ביד רמה ואומרים שאין בזה עוון, נשארים בחזקת רשעים ואף אם נראה לנו שהם חוזרים בתשובה צריך לחשוש שמא תשובתם היא רק כלפי חוץ, בגלל פחד או כדי לגנוב את דעת הבריות.

בשמים דנים את עומק הלב, ואילו בני אדם דנים על פי הנראה לעין. לכן התשובה מתקבלת לפני הקב"ה, גם במקום שבו הבריות עדיין נדרשות לנהוג בזהירות.