אין סתירה בין קודש לחול

הרב דב קדרון

בכורות לג ע"א

התורה משווה את בהמת פסולי המוקדשים לצבי ואייל, ומכך למדו רבי יצחק ורבי אושעיא הלכה. רש"י כותב שלא התפרש לנו במה מדובר, אולם תוספות מסבירים שהכוונה היא למה שנאמר במסכת מכות (כב,א) ששור פסולי המוקדשים, שיש לנהוג בו בקדושה בדברים מסוימים, נחשב לשני מינים, למרות שהוא בעל חיים אחד: "גוף אחד הוא ועשאו הכתוב שני גופים".

ב"בירור הלכה" (למסכת מכות) מובא שנחלקו הראשונים איך להסביר מצב ייחודי זה של בהמה אחת שנחשבת כשני מינים שונים. יש המסבירים שמכיוון שיש בה צד של קדושה וצד של חולין, שכן מצד אחד היא אסורה בגיזה ועבודה והחלב שלה אסור, ומאידך מותר לשחוט ולאכול את בשרה, החול והקודש נחשבים לשני מינים שונים. לעומת זאת יש מסבירים שהחול והקודש אינם נחשבים לשני מינים שונים, אלא יש כאן גזירת הכתוב שמשווה בהמה זו לצבי ואייל, שהם שני מינים שונים, לכן גם בהמת פסולי המוקדשים נחשבת לשני מינים שונים.

הקודש והחול הם שני דברים הצריכים זה את זה. כך כתב על כך מרן הרב קוק זצ"ל (מאמרי הראיה, קודש וחול בתחית ישראל): "אנו צריכים גם לחול וגם לקודש, אלא שדרושה הגדרת הגבולות שביניהם והבדלתם, וביחד עם זה להבין שהחול והקודש משמשים זה את זה, כשם שאי אפשר לימין בלי העזרה והשמוש של השמאל... עלינו לטפל בשני המובנים ולהבדיל ביניהם ומתוך ההבדל לראות את האחוד והחבור שביניהם."

הצורך להבדיל בין שני דברים אינו בהכרח אומר שהם סותרים, אלא רק שיש להפריד ביניהם, אך בהחלט ייתכן ששניהם נצרכים. כך הוא בין קודש לחול, בין אור לחושך ובין ישראל לעמים. אין ביניהם סתירה אלא הבדלה.