|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
לדברי רבי מאיר דם נעכר ונעשה חלב – הנקה
"מניקה עד שתגמול וכו'. ת"ר: מניקה שמת בנה בתוך עשרים וארבע חדש הרי היא ככל הנשים, ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה. לפיכך, אם היתה מניקתו והולכת ארבע או חמש שנים דיה שעתה דברי רבי מאיר. רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אומרים: דיין שעתן כל עשרים וארבע חדש, לפיכך, אם היתה מניקתו ארבע וחמש שנים מטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה. כשתמצא לומר, לדברי רבי מאיר דם נעכר ונעשה חלב, לדברי רבי יוסי ורבי יהודה ורבי שמעון אבריה מתפרקין, ואין נפשה חוזרת עד עשרים וארבע חדש" (נדה, ט ע"א).פירוש: שנינו במשנה כי האשה המניקה את ילדה, אם ראתה דם דייה שעתה, עד שתגמול את בנה מיניקה. ובענין זה עוד תנו רבנן [שנו חכמים]: האשה המניקה שמת בנה בתוך תקופת ההנקה שהיא בת עשרים וארבע חדש מפסיקה להיקרא "מניקה", והרי היא ככל הנשים, ואם ראתה דם הריהי מטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה. ומכיון שדין זה של "מניקה" תלוי בכך שהיא מניקה בפועל, לפיכך, אם היתה מניקתו והולכת (ממשיכה) אף יותר מהזמן הרגיל להנקה, וכדי ארבע או חמש שנים, וראתה דם עדיין דיה שעתה, אלו דברי רבי מאיר. ואילו רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אומרים: דין זה של המניקות שראו שדיין שעתן אינו חל אלא בתקופת ההנקה הקצובה שהיא כל עשרים וארבע חדש בלבד. לפיכך, אם היתה מניקתו מעבר לתקופה זו, וכדי ארבע וחמש שנים, וראתה דם הריהי מטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה. ובהסבר מחלוקתם אומרים: כשתמצא (ניתן) לומר בהסבר השיטות הללו כי לדברי רבי מאיר הדם שרואה האשה כרגיל כדם נדות, בהיותה מניקה הריהו נעכר (נעשה עכור, משתנה) ונעשה חלב, ולכן כל זמן שהיא מניקה בפועל, אינה רואה דם. ואילו לדברי רבי יוסי ורבי יהודה ורבי שמעון, הסיבה שאין האשה המינקת רואה דם היא משום שאבריה הפנימיים מתפרקין (מתרופפים) בשעת הלידה, ואין נפשה (מחזור הוסת התקין) חוזרת עד עשרים וארבע חדש. ואולם מעבר לתקופה זו, בין שהיא מינקת ובין שאינה מינקת, ראויה היא לראות דם (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
לריכוז נושאים וקישוריות על הנקה וחלב הקש/י כאן.
אנו מוצאים בסוגייה קשר בין ייצור החלב ובין הדם ואם נדייק הרי שהקשר הוא בין דם נדה ובין החלב. לדברי הגמרא לשיטת רבי מאיר אשה מניקה אינה רואה דם נידות משום שהוא הופך לחלב. טענה זאת אינה עולה בקנה אחד עם הידוע לנו משדה המדע. למעשה כבר בגמרא אנחנו מוצאים בה קושי: "תנו רבנן: מעשה באחד שמתה אשתו והניחה בן לינק, ולא היה לו שכר מניקה ליתן, ונעשה לו נס ונפתחו לו דדין כשני דדי אשה והניק את בנו" (שבת, נג ע"ב) (ראו דוגמאות נוספות במאמר "ונפתחו לו דדין כשני דדי אשה והניק את בנו" (שבת, נג ע"ב)). גם דברי הסוברים ש"איבריה מתפרקים" בעייתיים שהרי הפרשת חלב תתכן גם ללא לידה (ראו במאמר "ורוב בהמות אין חולבות אלא אם כן יולדות" (בכורות, כ ע"ב)). מנקודת מבט ביולוגית הקשר בין ההנקה והפסקת המחזור החודשי נובע מהפרשת ההורמון פרולקטין שהוא הורמון החלב. ההנקה גורמת להפרשת ההורמון והוא מדכא את שרשרת התהליכים הגורמים להתפתחות רירית הרחם והביוץ. בשורות הבאות אתאר את מנגנון יצירת החלב כפי שהוא מוכר למדע. משמעות המילה "נעכר" היא שינוי ואכן חלק ממרכיבי הדם משנים את תפקידם ועוברים עיבוד בבלוטות החלב. נאדיות החלב אינן מייצרות חלב "יש מאין" אלא מתרכובות שמספק להן הדם. תאי האפיתל בבלוטת החלב סופגים מתוך זרם הדם את אבני הבניין: מים, גלוקוז, חומצות אמינו, חומצות שומן ומינרלים. בתוך הבלוטה מתרחש עיבוד ביוכימי שממיר את מרכיבי הדם הללו לחלבוני החלב (כגון קזאין), סוכר החלב (לקטוז) ושומן החלב, תוך סינון כדורי הדם האדומות והפיכת הנוזל האדום למשקה לבן. מרכיבי הדם העיקריים המועברים ומעובדים ליצירת החלב מתחלקים למספר קבוצות: מים ומינרלים: מים מהווים את הבסיס הנוזלי של החלב (כ-87% מתכולתו) ועוברים מזרם הדם יחד עם מינרלים חיוניים כמו סידן, זרחן, אשלגן, נתרן וכלור כדי לשמור על איזון אוסמוטי והרכב יוני תקין. גלוקוז: מהווה את חומר הגלם העיקרי שממנו מייצרים תאי בלוטת החלב את הלקטוז (סוכר החלב), וכן משמש כמקור אנרגיה חיוני לפעילות התאית בתהליך הייצור. חומצות אמינו: מגיעות מפירוק חלבונים בדם, ומהוות את אבני הבניין שמהן מסנתזים תאי הבלוטה את חלבוני החלב הייחודיים (כגון קזאין, אלבומין וגלובולינים). חומצות שומן וטריגליצרידים: מגיעות לבלוטה דרך זרם הדם (חלקן מיוצרות בכבד ומועברות כליפו-פרוטאינים, וחלקן נלקחות ישירות ממזון או ממאגרי שומן בגוף), ומשמשות ליצירת שומן החלב. חלבונים חיסוניים (נוגדנים): נוגדנים מסוגים שונים (ובעיקר Secretory IgA) עוברים ישירות מזרם הדם אל החלב (במיוחד בקולוסטרום – חלב האם הראשוני) כדי להקנות ליונק הגנה חיסונית ראשונית מפני מזהמים. ויטמינים ופקטורים נוספים: ויטמינים שונים המסיסים במים ובשומן הנספגים ממערכת העיכול ומובלים בדם מועברים אף הם אל תוך החלב כדי לספק ערכים תזונתיים מלאים.
גדי יונק מאמו צילם: Fir0002
הרחבה
|
