|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
דאמר מר דם נעכר ונעשה חלב – הנקה
"... מאי שנא מהא דתניא: הטמאים לאסור צירן ורוטבן וקיפה שלהן? איצטריך, סלקא דעתך אמינא הואיל דבהמה טהורה נמי חידוש הוא, דאמר מר דם נעכר ונעשה חלב, וכיון דחידוש הוא בבהמה טמאה נמי לישתרי, קמ"ל" (בכורות, ו ע"ב).פירוש: מאי שנא מהא דתניא [במה שונה דינו של חלב מזו ששנויה בברייתא]: נאמר "אלה הטמאים לכם בכל השרץ" (ויקרא יא, לא) ומה' הידיעה למדו חכמים לאסור גם צירן (שומנם, הנוזל היוצא מגופם), וגם רוטבן (הרוטב היוצא מהם תוך כדי בישול), וגם קיפה שלהן (התבשיל הנקפה ומצטבר בשולי הקדירה)? השיב לו רב אשי: איצטריך [הוצרך] חלב הגמל ללימוד בפני עצמו, שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר] הואיל וחלב של בהמה טהורה נמי [גם כן] חידוש הוא שמותר, שהרי נוצר מן הדם, וכפי שאמר מר [החכם]: אשה שילדה ומניקה אינה רואה דם נידה, משום שדם הנקבה המניקה נעכר (נעשה עכור) ונעשה ממנו חלב. וכיון שחידוש הוא שחידשה תורה, שחלב מותר, אם כן בבהמה טמאה נמי לישתרי [גם כן יהיה מותר], על כן קא משמע לן [משמיע לנו] הכתוב שהוא אסור (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).נזלץ).
ראו במאמר "לדברי רבי מאיר דם נעכר ונעשה חלב" (נדה, ט ע"א). לקריאה הקש/י כאן.
לריכוז נושאים וקישוריות על הנקה וחלב הקש/י כאן.
|
