מדוע רבי יהושע שינה את תשובתו?

הרב דב קדרון

בכורות לו ע"א

הכהנים חשודים להטיל מום בבכור, למרות שאסור לעשות זאת, כדי להתיר אותו לשחיטה, לכן גזרו חכמים שאין להתיר לכהן לשחוט בכור בלי הוכחה איך נעשה בעל מום. רבי צדוק, שהיה כהן וגם תלמיד חכם, בא לפני רבי יהושע עם בכור בעל מום ושאל אותו: האם הגזרה חלה גם על תלמידי חכמים, ורבי יהושע ענה לו: לא. לאחר מכן שאל את רבן גמליאל, והוא ענה לו שהגזרה חלה גם על תלמידי חכמים. כאשר התכנסו כל תלמידי החכמים בבית המדרש "עמד השואל ושאל: כלום חילקנו בין חבר לעם הארץ? אמר לו רבי יהושע: לאו".

מדוע שינה רבי יהושע את תשובתו בבית המדרש?

הגר"ר מרגליות זצ"ל (יסוד המשנה ועריכתה, בירורים, אות ח) מסביר שהוויכוח בין רבי יהושע לרבן גמליאל נעוץ במחלוקת עקרונית שבין בית שמאי לבית הלל.

שמאי אמר (אבות א,טו): "עשה תורתך קבע", שתהיה אותה הלכה קבועה לכולם, שלא תחמיר לעצמך ותקל לאחרים או להיפך. אולם לשיטת בית הלל לפעמים אדם חשוב מחמיר על עצמו בעוד שמקל לאחרים, ולפעמים להיפך, מקילים לחבר, שאינו חשוד, ומחמירים לאחרים שהם חשודים.

רבי יהושע הלך בשיטת בית הלל, ואילו רבן גמליאל, נטה אחרי בית שמאי לחומרא (כפי שהוכיח בספרו שם).

והנה, כאשר רבי צדוק שאל את רבי יהושע באופן פרטי האם הדין שונה בין תלמיד חכם לעם הארץ, ענה לו, על פי שיטת בית הלל, שכן, ואילו רבן גמליאל, על פי שיטת בית שמאי, ענה לו שלא. אולם כאשר השאלה הועלתה בציבור גם רבי יהושע ענה שלא, מפני שאמרו במסכת חולין (טו,א) שאסור לפרסם בפני עמי הארץ היתר מיוחד שיש לחברים, כי היתרים כאלה נאמרים רק באופן פרטי.