טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

למה נשנו? בבהמה מפני השסועה, ובעופות מפני הראה – שסועה 
  

"אלא מעתה שפן שפן, ארנבת ארנבת, חזיר חזיר להני הוא דאתו? אלא לכדתניא: למה נשנו? בבהמה מפני השסועה, ובעופות מפני הראה, גמל גמל נמי להכי הוא דאתא כל היכא דאיכא למידרש דרשינן" (בכורות, ו ע"ב).

פירוש: ושואלים: אלא מעתה, "שפן" "שפן", "ארנבת" "ארנבת", "חזיר" "חזיר", שהוזכרו גם הם פעמיים לאיסור, גם הם להני הוא דאתו [ללימודים אלו הוא שבאו]? והרי לא הובאו אלא לכדתניא [לכמו ששנויה ברייתא]: למה חזרו ונשנו כל הבהמות הטמאות והעופות הטמאים בספר דברים (דברים יד, ז—כ)? בבהמה הטמאה מפני השסועה (דברים יד, ז) שלא נזכרה בספר ויקרא, ובעופות מפני הראה (דברים יד, יג). ואם כן "גמל" "גמל" נמי להכי הוא דאתא [גם כן לצורך זה הוא שבא], משום השסועה שנזכרה בספר דברים, ולא כדי לחדש דין לעצמו! ומשיבים: אף על פי כן, כל היכא דאיכא למידרש דרשינן [כל מקום שאפשר לדרוש דורשים], ורק במקום שאי אפשר לדרוש אומרים שלא הובא אלא אגב דבר אחר שנתחדש בפרשה" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).    

שם עברי: תאומי סיאם              שם באנגלית: Conjoined Twins                 
 

הנושא המרכזי: מהי הבריה בעלת שני גבין ושתי שדראות?

תקציר: המאמר עוסק בבירור משמעותה ההלכתית והריאלית של ה"שסועה" – בריה מסתורית המוזכרת בתורה (דברים יד, ז) לצד הגמל, הארנבת והשפן, אשר נדונה בסוגיות התלמוד (נדה כד ע"א; חולין ס ע"ב).  הגמרא דנה במפלת בריה בעלת "שני גבין ושתי שדראות". נחלקו בה רב ושמואל האם מדובר בבריה הקיימת וראויה לחיות בעולם החי (דעת שמואל), או שאינה קיימת כמין מסוים בעולם אלא היא בגדר נפל חריג שהקב"ה הראה למשה במעי אמו בלבד (דעת רב). להלכה פסקו הרמב"ם והשולחן ערוך כדעת רב, כך שנפל כזה אסור באכילה.
 

לצד הפירוש האגדי-ביולוגי של הגמרא הרואה בשסועה יצור בעל שני גבין, פרשנות הפשט ותרגום אונקלוס מפרשים את המילה מלשון "שסע הפרסה" כלומר, ציון של אופן פיצול הפרסה כחלק מסימני הכשרות של הבהמה. פרשנים כדוגמת בעל "הכתב והקבלה" והמלבי"ם הציעו לזהות את הבריה עם הטאיאסו (פקארי) (תמונה 1) יונק מאמריקה הדרומית שגבו מחולק לכאורה על ידי סדק ורעמת זיפים, ויש לו מערכת עיכול מורכבת הדומה למעלי גירה. לענ"ד זיהוי זה מסופק בשל העובדה שלבעל חיים זה אין שני גבים ושתי שדראות אמיתיים. סביר יותר הסברו של הרמב"ן שמחלוקת רב ושמואל נוגעת לשרידותם לאחר ההמלטה ומעמדם ההלכתי של תאומים סיאמיים, בעלי ראש משותף וגוף נפרד (תמונה 2). לדעת רב הם אינם יכולים לחיות ואילו לדעת שמואל הם יכולים לחיות והתורה אסרה אותם לאחר שיצאו לאוויר העולם.
 

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ראו בהרחבה במאמר – "המפלת בריה שיש לה שני גבים ושתי שדראות" (נדה, כד ע"א). לקריאה הקש/י כאן.
 

תמונה 1. טאיאסו        צילם: Charles J. Sharp 

תמונה 2. יחמורים תאומי סיאם          צילם: Dave Russ

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.