הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "אלא אמר"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
זבחים קט ע"ב
"אמר רבה: בהקטרה דהיכל דכולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - בהקטרה דפנים, דמר סבר: +ויקרא טז+ מלא חפניו דוקא, מ"ס: מלא חפניו לאו דוקא.
א"ל אביי: והא כי קא כתיבא חוקה, בהקטרה דפנים הוא דכתיב!
אלא אמר אביי: בהקטרה בפנים כ"ע לא פליגי, כי פליגי - בהקטרה דחוץ, מ"ס: ילפינן פנים מחוץ, ומ"ס: לא ילפינן.
אמר רבא: השתא חוץ מחוץ לא ילפי רבנן, פנים מחוץ מיבעי? מה היא? דתניא: יכול המעלה פחות מכזית קומץ ופחות מכזית אימורין, והמנסך פחות משלשת לוגין יין [פחות] מג' לוגין מים, יהא חייב? תלמוד לומר: לעשות, על השלם חייב ואינו חייב על החסר; והא פחות משלשת לוגין דאית בהו כמה זיתים, ולא ילפי רבנן חוץ מחוץ!
אלא אמר רבא: כגון דקבעינהו שני חצאי פרס במנא, מר סבר: קביעות מנא מילתא היא, ומר סבר: לאו מילתא היא."
אביי הקשה על רבה ולכן אביי מתרץ תרוץ אחר [ביישוב הסתירה בדברי רבי אליעזר]. רבא מקשה עח אביי ולכן רבא מתרץ תרוץ אחר.
לגבי הביטוי "אלא אמר...", בספר "יבין שמועה"
"ג. כשהגמרא מתרץ תירוץ אחד וסתרינן ליה והדר בעי לפרוקי פירוקא אחרינא אמרינן בתירוצא בתרא "אלא", שלשון "אלא" מורה שהתירוץ הראשון לעולם דחוי, שכך משמע לא כך אלא כך,
ודוקא כשהמתרץ אינו המקשה,
אבל כשהרב המתרץ הוא היה המקשה בעצמו שייך לומר "אלא" ואע"פ שלא קדם לו תירוץ אחר."
יש אופנים שונים, שפעמים "אלא" – זוהי חזרה מההסבר/ תרוץ קודם ופעמים שזה תוספת ולא חזרה/ביטול של הקודם:
-- אמורא אומר הלכה ומקשים עליו והגמרא אומרת "אלא אמר רב..." – מבטל לחלוטין דבריו הקודמים
-- אמורא אחר אומר "אלא אמר..." מחלוקת האם יש כאן חזרה לגמרי מהדעה הקודמת
-- הגמרא עצמה אומרת "אלא..." בלי שם אמורא.
-- גם התרוץ הראשון לא נאמר על ידי אמורא אלא על ידי הגמרא עצמה וכשמביאם תרוץ חדש ייתכן גם כאן השימוש ב"אלא".
בסוגייתנו, בפעם הראשונה אביי הקשה על רבה ותרץ ומשמע מכך שיש כאן ביטול דברי רבה. אולם ראה ברש"י שמסביר שאביי חולק רק על הנימוק של רבה ולא על האוקימתא של רבה! זאת אומרת שהביטוי "אלא" משמש כדחיה "חלקית".
ולאחר מכן רבא מקשה על אביי ומתרץ על ידי אוקימתא שונה. הפתיחה לתרוץ "אלא אמר..." משמעה שהסברו של אביי נדחה לגמרי.
