|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
ראה זו איה, ולמה נקרא שמה ראה שרואה ביותר – דיה מצויה
"מיתיבי למה נשנו: בבהמה מפני השסועה, ובעופות מפני הראה. מאי לאו, מדבהמה דהתם לאוסופי, עופות נמי לאוסופי! לא, התם לאוסופי, הכא לפרושי, ופליגא דרבי אבהו; דאמר רב אבהו: ראה זו איה, ולמה נקרא שמה ראה שרואה ביותר, וכן הוא אומר נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה. תנא: עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל" (חולין, סג ע"ב).פירוש: מיתיבי [מקשים על כך] ממה ששנינו בברייתא: למה חזרו ונשנו בעלי החיים הטמאים במשנה תורה אחר שכבר הוזכרו בספר ויקרא? בבהמה נשנו מפני השסועה שנוספה שם (דברים יד, ז), ולא נזכרה בויקרא, ובעופות מפני הראה. מאי לאו [האם לא], ממה שבהמה שנזכרת התם [שם] במשנה תורה לאוסופי [באה להוסיף] עוד מין אחד, נלמד כי בעופות נמי [גם כן] לאוסופי [להוסיף] מין חדש באו? ודוחים: לא, התם לאוסופי [שם, בבהמה, באה כדי להוסיף], הכא לפרושי [כאן בעופות, כדי לפרש]. ופליגא [וחלוקה דעה זו], שדאה וראה אחת היא, ואיה ודיה אחת היא, על ר' אבהו, שאמר ר' אבהו: ראה זו איה, ולמה נקרא שמה ראה? מפני שרואה ביותר, וכן הוא אומר "נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה" (איוב כח, ז), שאפילו איה שראייתה טובה ביותר אינה מכירה אותו. וכן תנא [שנה החכם]: הראה עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
לזיהוי העופות הדורסים שהוזכרו בתורה - "אתא דייתא וחטפתיה" (שקלים, כ ע"א).לזיהוי האיה? – "נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה" (סנהדרין, קט ע"א).
למסקנת הגמרא (חולין, סג ע"ב) דאה, ראה, דיה ואיה הם מין זהה ואם כן מעניין יהיה לברר מהם מאפייני הדיה שזיכו אותה בשם ראה. מדברי סוגייתנו עולה שמדובר בעוף דורס בעל ראייה חדה במיוחד ("שרואה ביותר"). חוקרים ופרשנים רבים (בהם תרגום השבעים והוולגטה) זיהו את הראה והדאה עם הדיות (כגון הדיה השחורה Milvus migrans או הדיה האדומה (Milvus milvus) עופות דורסים השכיחים מאוד בארץ ישראל ומתאפיינים בדאייה ממושכת ובראייה למרחוק. זה המין הבולט ביותר מבין דורסי היום המפגין התנהגות של דאייה ממושכת, מעוף בגובה רב, וחיפוש קפדני אחר פגרים, שאריות מזון וטרף קטן בשטחים פתוחים. יכולת הדאייה הייחודית שלה, שבה היא מנצלת זרמי אוויר חמים כדי לרחף שעות ארוכות בשמים ללא תנועת כנפיים מאומצת, תוך ניצול מערכת ראייה מעולה לסריקת מרחקים עצומים מלמעלה. היו מבין פרשני ימי הביניים שייחסו את השם לדורסים גדולים בעלי ראייה למרחקים מרשימים כמו עיטים או עזניות. בפרשנות הפשט והמילונאות המקראית, ההערכה הרווחת היא שהשם "ראה" אינו בהכרח מין ספציפי בודד במונחים טקסונומיים מודרניים, אלא שם קבוצתי או שם נרדף לדורסי יום ממשפחת הניציים (כדוגמת הדאה והדיה). א. לעופות דורסי יום (כדוגמת עיטים, נצים ובזיים) יש יכולת ראייה יוצאת דופן לטווחים ארוכים, המבוססת על שילוב של מאפיינים אנטומיים ופיזיולוגיים במבנה העין: ב. עיניהם של דורסי יום גדולות מאוד ביחס לגודל ראשם ומשקל גופם (אם כי עדיין קטנות משל דורסי הלילה.( גודל פיזי זה מאפשר איסוף של כמות אור רבה יותר. העדשה שטוחה ומרוחקת יחסית מהרשתית דבר המגדיל את התמונה המתקבלת עליה. הקרנית עקמומית וכך מגיע לרשתית אור רב. ג. ברשתית העין של דורסי יום קיימת צפיפות גבוהה מאוד של קולטי אור מסוג מדוכים (Cones) האחראים על ראיית צבעים ומותאמים לפעול בסביבה מוארת יחסית. צפיפותם מגיעה עד פי 4–5 מצפיפותם בעין אנושית. צפיפות זו מעניקה להם רזולוציה מרחבית (חדות ראייה) גבוהה בהרבה. ד. בשונה מבני אדם (שלהם גומת ראייה (Fovea centralis)) אחת בלבד) לרוב דורסי היום יש שתי גומות (מוקדי ראייה) בכל עין. 1. גומה מרכזית (Central Fovea) עמוקה מאוד ומיועדת לראייה צדדית ברזולוציה מקסימלית. 2. גומה צידית (Temporal Fovea) מאפשרת ראייה דו-עינית (בינוקולרית) חדה מאוד לפנים המסייעת בהערכת מרחק מדויקת בזמן צלילה אל הטרף. הגומות הן שקערוריות קטנות הנמצאת במרכז ה"כתם הצהוב" (מקולה) שברשתית ומכילות ריכוזים גדולים ביותר של קולטנים מסוג מדוכים המאפשרים את חדות הראייה,
ה. העדשה והקרנית בעין דורסי היום מותאמות ליצירת מרחק מוקד ארוך המאפשר למקד תמונה חדה של עצמים רחוקים על גבי הרשתית בדומה לאפקט של עדשת טלפוטו. ו. עין הדורס אינה כדורית לחלוטין אלא בעלת מבנה חרוטי/צינורי הנתמך על ידי טבעת עצם (Sclerotic ring) (תמונה 1). מבנה זה מקבע את המרחק הנדרש בין העדשה לרשתית ומאפשר הגדלה של התמונה.
ז. לדורסי יום ראיית צבעים מורחבת (Quadruple Vision). יש להם ארבעה סוגי מדוכים (לעומת שלושה באדם, המאפשרים להם לראות גם בתחום העל-סגול (UV). יכולת זו מסייעת בזיהוי עקבות שתן וגללים של מכרסמים בשטח פתוח ממרחק רב. ח. לדורסי היום שרירים ריסניים (Ciliary Muscles) חזקים המאפשרים שינוי צורה מהיר ומדויק של העדשה (אקומודציה(1) כך שהעוף שומר על מיקוד חד ורציף על הטרף תוך כדי מעוף במהירות גבוהה.
תמונה 1. אוח - טבעת העצם צילם: David J. Stang
שרטוט Jimfbleak
(1) הסתגלות אוטומטית של העין לראות במרחקים שונים. רשימת מקורות:מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד, עמ' 98-99. א. דיין, 'החי במקרא – מסורות הזיהוי של בעלי החיים במקרא, ירושלים תשפ"ב. עמ' 129-134, 191-195, 229-231. Mindaugas, M. et al., 2018., "Raptor Vision – Sensory Systems". Oxford Research Encyclopedia of Neuroscience. Potier, S. et al. 2017., 'Eye Size, Fovea, and Foraging Ecology in Accipitriform Raptors'. Brain Behav Evol. 90(3):232-242.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|
