הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "כדרב..."
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
זבחים קיג ע"א
"איתיביה: +בראשית ז+ מכל אשר בחרבה מתו; בשלמא לדידי דאמינא ירד מבול לא"י, משום הכי מתו, אלא לדידך אמאי מתו? משום הבלא; כדרב חסדא, דאמר רב חסדא: ברותחין קלקלו וברותחין נידונו, דכתיב הכא: +בראשית ח+ וישוכו המים, וכתיב התם +אסתר ז+ וחמת המלך שככה.
איכא דאמרי, איתיביה רבי יוחנן לר"ל: מכל אשר בחרבה מתו; בשלמא לדידי דאמינא לא ירד מבול לא"י, משום הכי הוי חרבה, אלא לדידך מאי חרבה? חרבה שהיתה מעיקרא. ואמאי קרי ליה חרבה? כדרב חסדא, דאמר רב חסדא: בדור המבול לא נגזרה גזרה על דגים שבים, שנאמר: מכל אשר בחרבה מתו, ולא דגים שבים"
בחלק הראשון ריש לקיש מקשה על רבי יוחנן והתרוץ הוא "כדרב חסדא".
בחלק השני רבי יוחנן מקשה על ריש לקיש וגם כאן הגמרא מתרצת "כדרב חסדא" [מדובר על מימרא אחרת ל רב חסדא].
פעמים רבות קורה בש"ס שהגמרא מביא הוכחה או סיוע מאמורא מאוחר לאמרוא מוקדם, וזה קצת קשה. ולכן בדרך כלל חייבים לומר שדברי האמורא המאוחר – רב חסדא בסוגייתנו - היו ידועים לאמורא המוקדם. בקושיה הראשונה לעיל – מדובר על רבי יוחנן, ובקושיה השניה לעיל מדובר על ריש לקיש.
בסוגייתנו זה הגיוני משום שרב חסדא היה תלמידו של רבי יוחנן ולכן הגמרא מתכוונת לומר שרבי יוחנן עצמו [וגם ריש לקיש עצמו] ידע והסכים למה שרב חסדא אמר [כנראה בשמו של רבי יוחנן]
אבל במקרים אחרים נראה לי לחדש, שבאמת התרוץ של "כדרב חסדא" – באופן כללי הביטוי של "כדרב..." - כוונתו לומר שתרוץ זה באמת נודע בדור מאוחר יותר [ובהקשר לסוגייתנו אולי באמת רבי יוחנן לא ידע מתרוץ זה, וכן לגבי הקושיה על ריש לקיש] , וכתב זאת עורך הגמרא.
