וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה
זבחים קיג ע"ב
"אמאי מתו? משום הבלא; כדרב חסדא, דאמר רב חסדא: ברותחין קלקלו וברותחין נידונו, דכתיב הכא: (בראשית ח, א) וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם, וכתיב התם (אסתר ז, י) וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה".
מניין למדו שברותחין נידונו? הרי חֲמַת המלך שככה משמעו הַחֵמָה והכעס פסקו, וכן וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם משמעו שהמים פסקו, ומה הקשר לחום?
אלא שגם חֵמָה היא מלשון חום, לכן פירוש שָׁכָכָה שהתקררה. גם כיום קיימים הביטויים: בעל דם חם, הדם עלה לו למוח, חמום מח. וכן בלשון המקרא: (דברים יט, ו) פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ כִּי יֵחַם לְבָבוֹ, פירוש לבבו – הֶרְגֵּשׁ נפשו. וכן כתוב בתהלים פט, מז: תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ חֲמָתֶךָ.