הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "מאי קרא"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
זבחים קטז ע"ב
"אמר אביי: עיזא דקרקסא דדיישן דישאי. אמר אביי: מאי קרא? +ישעיהו מא+ הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות.. "
הליכות עולם שער שני
" יז. כל מנא לן או מנא הני מילי שייך בדברים שיש להם עיקר מן התורה אבל בדברים שאין להם עיקר מן התורה אומר מאי קראה וזה מורגל (במסכתא ובמדרשים) [באסמכתאות ודרשות] דוק ותשכח.
וכן אמר הרמב"ן בהשגותיו לספר המצות וכן דקדקו התוספות ביומא גבי הני חמשה עינויים כנגד מי דממאי דקאמר כנגד מי ולא קאמר מנלן משמע דרחיצה וסיכה לאו מן התורה הם אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא"
וב"יד מלאכי" סימן תל"א מקשה ממספר מקומות שנאמר בהם "מאי קרא" – והוא דרשה גמורה.
ולכן, צריכים לבדוק נקודתית בכל סוגיה.
בסוגייתנו מדובר רק על פרשנות ולא על דין, ולכן מתאים לדברי הרמב"ן.
בסוגייתנו אביי אמר הדין והוא עצמו אומר "מאי קרא", והרמב"ן טוען שאין אמורא שאמר דין שיאמר הוא בעצמו גם "מאי קרא", ועל זה אומר "יד מלאכי" כללי התלמוד כלל תלא
"... ולקיים את דברי הרמב"ן ז"ל נ"ל המך לומר שאין גירסא זו מדויקת דאם איתא דאביי גופא קאמר מאי קראה אמר אביי אמר אביי תרי זימני למה לי לא הוה ליה למימר אלא אמר אביי עיזא וכו' ומאי קראה וכו' אלא וודאי דט"ס נפל בספרים וצ"ל א"ר יוסף מאי קראה דהא קחזינא בפרק אין מעמידין [דף] כ"ד ב' ובפרק הקומץ רבה [דף] כ"ב א' דמייתי הך מימרא גופא ובתרווייהו כתוב לאמר אמר רב יוסף מאי קראה ולא הוזכר בשום חד מינייהו שם אביי כלל לא במימרא ולא גבי מאי קראה וכיון דגירסא זו מכוונת בתרי מסכתי אית לן למסמי חדא מקמי תרתי כן נלע"ד:"
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רעג, שמביא גם את הגירסא של ה"יד מלאכי", ומעיר שיותר טוב הגירסא שלא מוזכר כל אמורא כי גם לא מסתבר, שרב יוסף יאמר על דין של אביי תלמידו "מאי קרא".
