לא כל מי שעובד במקדש קדוש

הרב דב קדרון

בכורות מז ע"א

נפסק להלכה (שו"ע יו"ד שה,יח) שיש הבדל בין בת כהן לבין בת לוי. לבת כהן יש קדושת כהונה, לכן אם היא ילדה ילד מגוי, מכיוון שהיא מתחללת מקדושתה היא מאבדת את מעמדה כבת כהן וממילא אותו ילד כבר לא נחשב לבן של בת כהן, ולכן חייב בפדיון הבן אם הוא הוולד הראשון. לעומת זאת בת לוי שמלכתחילה לא הייתה בה קדושה - אם ילדה ילד מגוי אותו ילד פטור מפדיון הבן, מכיוון שאימו שמרה על מעמדה כבת לוי גם אם עברה עבירה.

בעל משך חכמה (במדבר ג,מה) כותב שמכאן למדו חז"ל את מה שנאמר במסכת מגילה (כו,ב) שתשמיש קדושה הינו קדוש, אולם מה שמשמש את תשמיש הקדושה (תשמיש דתשמיש) כבר אינו קדוש, שכן הכהנים הם בגדר של "תשמיש קדושה" ובהם עצמם יש קדושה מיוחדת (כפי שהם מברכים: "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן"), אולם הלויים, שתפקידם הוא רק לסייע לכהנים בעבודתם, כלומר שהם עצמם אינם תשמישי קדושה, אלא "תשמיש דתשמיש", אינם בעלי קדושה.

מכך נובע העניין שבחלק ממתנות הכהונה, כגון תרומה וחלה, יש קדושה, מה שאין כן במתנות הלויה, כי מכיוון שהכהנים עצמם קדושים בקדושה מיוחדת, כך גם חלק ממתנותיהם הן בעלות קדושה מיוחדת, אולם הלויים שהם עצמם אינם בעלי קדושה, כך גם המתנות שנתנה להם התורה אינן בעלות קדושה.

הכהנים והלויים עובדים בבית המקדש, אולם קדושתם אינה שווה. יש קדושה שהיא עצמית ומהותית, ויש מעלה של שירות וסיוע לקדושה. הקדושה אינה קשורה לקרבה הפיזית אל הקודש, אלא לחיבור המהותי אליו.