הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

סדר הדורות

[תנאים ואמוראים]

מנחות טו ע"א

"גמ'. א"ר אלעזר: מחלוקת לפני זריקה, אבל לאחר זריקה - דברי הכל הטמא בטומאתו והטהור יאכל.
ולפני זריקה במאי פליגי?
אמר רב פפא: בציץ מרצה על אכילות קא מיפלגי,
רבנן סברי: הציץ מרצה על אכילות, ורבי יהודה סבר, אין הציץ מרצה על אכילות.
א"ל רב הונא בריה דרב נתן לרב פפא: והא עולין, דהציץ מרצה על העולין, ופליגי! דתניא: נטמא אחד מן הבזיכין - רבי יהודה אומר: שניהם יעשו בטומאה, לפי שאין קרבן ציבור חלוק; וחכמים אומרים: הטמא בטומאתו והטהור בטהרתו!
ועוד, אמר רב אשי: ת"ש, ר' יהודה אומר: אפילו שבט אחד טמא וכל השבטים טהורין - יעשו בטומאה, לפי שאין קרבנות ציבור חלוק, והכא מאי הציץ מרצה איכא?
ועוד, האמר רבינא: ת"ש, נטמאת אחת מן החלות או אחת מן הסדרין - רבי יהודה אומר: שניהם יצאו לבית השריפה, לפי שאין קרבן ציבור חלוק, וחכמים אומרים: הטמא בטומאתו והטהור יאכל; ואם איתא, לפי שאין הציץ מרצה על אכילות מיבעי ליה!
אלא א"ר יוחנן: תלמוד ערוך הוא בפיו של רבי יהודה, שאין קרבן ציבור חלוק. "

הגמרא שאלה "ולפני זריקה במאי פליגי?" [במה חולקים חכמים ורבי יהודה]. על שאלה זו עונה רב פפא, ורב הונא בריה דרב נתן מקשה עליו, ועוד שתי קושיות מרב אשי ומרבינא. על הכל עונה בסוף רבי יוחנן.
השאלה המרכזית המתעוררת ממהלך הסוגיה היא: כיצד רבי יוחנן ענה על שאלות ששאלו חכמים שחיו בדורות אחריו.

אולי אפשר לומר שהסברו של רב פפא היה ידוע כבר בתקופתו של רבי יוחנן. כמו כן אפשר לומר שכל 3 הקושיות על ההסבר של רב פפא גם כן היו ידועות לרבי יוחנן מפני שכולן מבוססות על ברייתות, והדבר הגיוני שרבי יוחנן הכיר את הברייתות שהובאו על ידי רב הונא בריה דרב נתן, רב אשי ורבינא.