הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "אם תמצי [תימצי] לומר"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
מנחות יח ע"א
"והתניא, אמר רבי: כשהלכתי למצות מדותי אצל ר' אלעזר בן שמוע, ואמרי לה: למצות מדותיו של ר' אלעזר בן שמוע, מצאתי יוסף הבבלי יושב לפניו, והיה חביב לו ביותר עד לאחת"
הביטוי "למצות מידותי" משמעותו: לברר את הספקות. ראה בביאור במושג ב"מתיבתא", הערה ו, ושם מביא בשם ה"שיטה מקובצת" שהביטוי "כשתמצי לומר" משמעותו גם כן: "אם תברר יותר..."
יד מלאכי כללי התלמוד כלל שלג
כשתמצי לומר לדברי ר"פ וכו', פירוש רש"י בר"פ כל גגות [דף] פ"ט א' כשתדקדק בדבריהם תמצא כן וכן פי' עוד בפ"ק דפסחים [דף] י"א ב' כשתדקדק בדבריהם ותעמוד על מכונו תמצא וכו' ותו פירש כן בפרק ב' דכתובות [דף] כ' ב' ע"ש, וכן תמצא להריטב"א ז"ל בחידושיו לעירובין סוף פרק ב' שכתב כשתמצא בעצמך לרדת לסוף טעמן תצטרך לומר וכו' אמנם מצאתי לר' בצלאל בשיטתו לכתובות שם שפירש שהוא לשון מיצוי מההיא דאיתא פרק ג' דמנחות אמר רבי כשהלכתי למצות מדותי אצל ר' אלעזר בן שמוע וכו' ופירש הרגמ"ה ז"ל למצות מדותי לדקדק הליכותי עד כאן ואיכא למידק על רש"י ז"ל שהרי בפרק המפקיד [דף] מ' ב' פירש כשתדקדק ותדע מיצוי הדברים עד כאן הרי דשינה את טעמו ממה שפירש בפסחים ובכתובות ופירש שהוא לשון מיצוי כרבי בצלאל. ולי הדיוט נלע"ד לומר דבין לרבי בצלאל בין לרש"י והריטב"א כדקאמר בגמרא כשתמצא לומר באלף יש לפרשו לשון מציאה וכדקאמר כשתמצי ביוד אז הוא לשון מיצוי לכ"ע ולהכי בפסחים וכתובות דגריס רש"י כשתמצא לומר באלף פירש אותם לשון מציאה אך במציעא דגרסינן כשתמצי ביוד פירשו שהוא לשון מיצוי ור' בצלאל משום דגם בההיא דכתובות גריס כשתמצי ביוד משום הכי פירש אותו שהוא לשון מיצוי כנ"ל:
הביטוי "כשתמצי לומר" מופיע בש"ס פעמיים בלבד באותה סוגיה [כריתות ט עמוד ב], והביטוי "כשתמצא לומר" מופיע עוד כ 9 פעמים בש"ס ותמיד עם ההמשך: "כשתמצא לומר לדברי רבי..."
ה"יד מלאכי" מוכיח מסוגייתנו שהביטוי "תמצי לומר" משמעותו כשתלבן ותדקדק בנושא תמצא כך וכך. מסקנתו היא: "תמצא לומר": שכשתמצא – לשון מציאה. והביטוי "תמצי לומר": דקדוק ומיצוי. ועדיין ההבדל לא כל כך ברור.
וכנראה שדברי ה"יד מלאכי" מתאימים גם לביטוי הנפוץ יותר "אם תמצא לומר" ו"אם תמצי לומר".
