מה בין מחבת למרחשת
מנחות סג ע"ב
"מה בין מחבת למרחשת? מרחשת יש לה כיסוי, מחבת אין לה כיסוי, דברי רבי יוסי הגלילי; רבי חנינא בן גמליאל אומר: מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשין (רכין), מחבת צפה ומעשיה קשין...
מאי טעמא דרבי יוסי {הגלילי}? ... גמרא גמירי לה.
רבי חנינא בן גמליאל אומר כו'. מרחשת עמוקה, דכתיב: (ויקרא ז) וכל נעשה במרחשת {משמע בתוכה}; מחבת צפה, דכתיב (ויקרא ז') ועל מחבת {משמע עליה}".
קשה, כיון שדברי רבי יוסי הגלילי גמרא גמירי לה, כלומר הלכה למשה מסיני כפירוש רש"י בהרבה מקומות, כיצד יכול רבי חנינא בן גמליאל לחלוק?
כמו כן לאידך גיסא קשה, כיון שדברי רבי חנינא בן גמליאל כל כך מסתברים אפילו מפשט לשון הכתוב, כיצד יכול רבי יוסי הגלילי לחלוק!
אלא מסתבר ששניהם מודים ששני החילוקים אמת. וכך גם המציאות בהדיוט, שהרי מחבתות שלנו חסרות מכסה הן. ואילו הסירים העמוקים בעלי מכסה.
אלא שקשה, הרי לשון המשנה: "דברי רבי יוסי הגלילי; רבי חנינא בן גמליאל אומר..." – מורה שקיימת מחלוקת ביניהם.
אלא שנחלקו מהו ההבדל העיקרי והקובע, ההבדל שנלמד הלכה למשה מסני או ההבדל הכתוב בפסוקים. ואפשר שסוברים שההבדל הטפל לא נאמר אלא רק לכתחילה, ואינו מעכב בדיעבד.
וכן משמע דעת המלבי"ם ויקרא א, קכז:
"ובאמת כן גם זה דרכו שהמחבת אין לה כיסוי והמרחשת שעמוקה י"ל כיסוי. רק פליגי מה העקר בקריאת השם, ונ"מ אם המחבת י"ל כיסוי. או כשהמרחשת אין לה כיסוי".
אלא שהרמב"ם בהלכות מעשה הקרבנות פרק יג הלכה ז לא הביא אלא את דברי רבי חנינא בן גמליאל להלכה, ולכאורה סובר שאין צורך בכיסוי אפילו לכתחילה.
והשפת אמת כתב:
"מרחשת עמוקה דכ' וכ"נ במרחשת וגו' ועל מחבת. ונראה דלר"י ה"נ כיון דמרחשת יש לה כיסוי להכי שייך במרחשת אעפ"י שלדבריו היא נמי נפה כמו מחבת רק משום הכיסוי לא כתיב על מרחשת רק במרחשת היינו תחת הכיסוי".
כלומר שרבי יוסי הגלילי מודה למשמעות הפסוקים, אבל רבי חנינא בן גמליאל סובר שלא גמרא גמירי לה. ולשיטתו הרמב"ם שכתב בהקדמת המשנה שלא נחלקו בהלכה למשה מסיני, יסבור שלשון "גמרא גמירי לה" אינו בהכרח הלכה למשה מסיני. וכן משמע מלשון בית הבחירה למאירי במסכת שבת דף צו ע"ב: "והוא שאמרו גמרא גמירי לה. ויש גורסין הלכתא גמירי לה ר"ל הלכה למשה מסיני". כלומר שדוקא לשון "הלכתא גמירי לה" מורה על הלכה למשה מסיני, ולא לשון "גמרא גמירי לה".
