טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

ונקבוה עכברים והיה חמץ מבצבץ ויוצא – עכבר הבית

"ואף רבי סבר להא דרב נחמן, דאמר רבין בר רב אדא: מעשה באדם אחד שהפקיד דיסקיא מלאה חמץ אצל יוחנן חקוקאה, ונקבוה עכברים והיה חמץ מבצבץ ויוצא, ובא לפני רבי. שעה ראשונה אמר לו: המתן, שניה - אמר לו: המתן, שלישית - אמר לו: המתן, רביעית - אמר לו: המתן, חמישית - אמר לו: צא ומוכרה בשוק. מאי לאו - לנכרים, כרבי יהודה? אמר רב יוסף: לא, לישראל, כרבי מאיר" (פסחים, יג עא). 

פירוש: ומעירים: וְאַף רַבִּי סָבַר לְהָא [לזו] השיטה של רַב נַחְמָן ופסק הלכה כר' יהודה. שאָמַר רָבִין בַּר רַב אַדָּא: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהִפְקִיד דִּיסַקַּיָא (שק כפול שטוענים על החמור) מְלֵאָה חָמֵץ אֵצֶל יוֹחָנָן חֲקוּקָאָה, וְנִקְּבוּהָ עַכְבָּרִים את החבילה הזו וְהָיָה חָמֵץ מְבַצְבֵּץ וְיוֹצֵא, וּבָא לִפְנֵי רַבִּי בערב פסח לשאול מה לעשות. שָׁעָה רִאשׁוֹנָה ביום אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן, שמא יחזור המפקיד ויטול מידיך ויאכלנו. שְׁנִיָּה, אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן, שְׁלִישִׁית אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן, רְבִיעִית אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן, חֲמִישִׁית שראה שאין האיש בא אָמַר לוֹ: צֵא וּמוֹכְרָהּ בַּשּׁוּק. מַאי לָאו [האם לא הכוונה] שימכור את החמץ הזה לְגוֹיִם, כְּשיטת ר' יְהוּדָה שלישראל אסורה אכילת חמץ כבר בשעה החמישית? אָמַר רַב יוֹסֵף אפשר לדחות: לֹא, הכוונה היא שימכור לְיִשְׂרָאֵל, והוא כְּשיטת ר' מֵאִיר שאף בשעה החמישית מותר החמץ באכילה. וכוונתו היתה שיזדרז למוכרו בשעה זו לפני שתיכנס השעה השישית ויהא אסור באכילה לישראל (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 

שם עברי: עכבר הבית   שם באנגלית: House Mouse   שם מדעי: Mus musculus

שם נרדף במקורות: עכברא


נושא מרכזי:  על העכבר כמזיק בשדות ומשכנות האדם
  

ראו במאמר "צדין את האישות ואת העכברים" (מועד קטן, ו ע"ב). לקריאה הקש/י כאן.
 

לריכוז המאמרים שנכתבו על עכבר הבית הקש/י כאן. 
 

תקציר: משחר ההיסטוריה ההתיישבותית נחשב העכבר ל"דייר משני" בבית ובשדות. מסיבה זו מציאת שרידי עכברים בחפירות ארכיאולוגיות מהווה הוכחה מובהקת לקיומו של יישוב קבע. הקשר של העכבר לאדם נובע מהתנהגות "אופורטוניסטית" (מנצל הזדמנויות). העכבר מזהה ולומד במהירות את דרכי הגישה למאגרי מזון ואת דרכי המילוט בשעת סכנה, ולכן משגשג במשכנות האדם. העכברים גורמים לנזקים משמעותיים באסמי התבואה. כך למשל אנו מוצאים במשנה מחלוקת "ביולוגית" בשאלה כיצד משפיע עודף מזון על כמות התבואה שעכברים אוכלים באסם (בבא מציעא, פ"ג מ"ז). תפריט העכבר כולל פריטי מזון לא שגרתיים שרוב בעלי החיים אינם מנצלים, ובגמרא מתואר שעכברים היו מכרסמים את עור התפילין (ברכות, כג ע"א). על מנת למנוע מהעכברים להגיע למזון נהגו לתלות אותו במקום גבוה, כפי שמשתמע מהאיסור לתלות ביום טוב בשר על גבי מאזניים "אפילו לשמרו מן העכברים" (ביצה, כח ע"א). במשנה במועד קטן (פ"א מ"ד) אנו לומדים שהעכברים גורמים לנזקים כבדים גם בשדות, ולכן מותר לצוד אותם במועד ובשביעית. 

עכבר בית      צילם: Xocolatl		גולגולת טיפוסית של מכרסם          מקור:  Nordisk familjebok

רשימת מקורות:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 7 (עמ' 121-123).
מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 78).

לעיון נוסף:

בפורטל הדף היומי: "להיות שומר שוברו מן העכברים"


 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.