טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

דעביד ליה בהוצא ודפנא – ער אציל

"... אלא, בפיל שאינו קשור כולי עלמא לא פליגי. כי פליגי בבהמה קשורה; למאן דאמר גזרה שמא תמות חיישינן, למאן דאמר גזרה שמא תברח לא חיישינן, ולמאן דאמר גזרה שמא תברח ניחוש שמא תמות? מיתה לא שכיחא. והאיכא רווחא דביני ביני? דעביד ליה בהוצא ודפנא. ודלמא רבעה? דמתיחה באשלי מלעיל" (סוכה, כג ע"א).

פירוש: בְּפִיל שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר, כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי [הכל אינם חלוקים] שאין לעשות בו מחיצה, שמא יברח. כִּי פְלִיגִי [כאשר נחלקו] הרי זה בִּבְהֵמָה קְשׁוּרָה, וכך יש לומר: לְמַאן דַּאֲמַר [לדעת מי שאמר] גְּזֵרָה שֶׁמָּא תָּמוּת חָיְישִׁינַן [חוששים אנו] שאף שאינה יכולה לברוח, הרי יכולה היא למות ובנבלת בהמה רגילה הלא אין גובה עשרה טפחים. אולם לְמַאן דַּאֲמַר [לדעת מי שאמר] גְּזֵרָה שֶׁמָּא תִּבְרַח לָא חָיְישִׁינַן [אין אנו חוששים], שהרי קשור הוא. ושואלים וְאף לְמַאן דַּאֲמַר [לדעת מי שאמר] גְּזֵרָה שֶׁמָּא תִּבְרַח, מדוע לא נֵיחוּשׁ [נחשוש] שֶׁמָּא תָּמוּת? ומשיבים: לזאת לא חשש, כי כלל בידינו: מִיתָה לֹא שְׁכִיחָא [מצויה] ובדבר שאינו מצוי אין חכמים גוזרים. ושואלים: על כל פנים ולכל הדעות, וְהָא אִיכָּא רְוָוחָא דְּבֵינֵי בֵּינֵי [והרי יש ריוח שבינתיים] בין הרגלים, שהיא כפירצה בדופן וכיצד אפשר לעשות דופן שרובה פרוצה? ומשיבים: דְּעָבֵיד לֵיהּ בְּהוּצָא וְדַפְנָא [שעושה וסותם את המחיצה במחיצה קלה של עלי דקל ודפנה]. ושואלים עוד: והרי יש עוד מקום לחשש וְדִלְמָא רָבְעָה [ושמא תרבץ] הבהמה ותשבר דופן זו? ומשיבים: צריכים לומר דִּמְתִיחָא [מתוחה, קשורה] הבהמה בְּאַשְׁלֵי מִלְּעֵילָא [בחבלים מלמעלה] ואינה יכולה לרבוץ (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: ער אציל   שם באנגלית: True Laurel, Sweet Bay   שם מדעי: Laurus nobilis

שם נרדף במקורות: אורן, ערא, עראה, דפנא          שמות בשפות אחרות: ערבית - עַ'אר, רַנְד

הנושא המרכזי: מהי מחיצת "הוצא ודפנא"?

 

לזיהוי ה"דפנא" ראו מאמר במסכת פסחים (נו ע"א): "מייתי אסא דרא, ושיכרא דדפנא". לקריאה לחצו כאן.

צמד הצמחים "הוצא ודפנא" מוזכר בכמה סוגיות בתלמוד כאשר הכוונה לבניית מחיצה פשוטה שעלותה נמוכה. "הוצא" הם עלים או לולבי דקלים ואילו הזיהוי המקובל לדפנא הוא העץ ער אציל. מפרש רש"י (סוכה, כג ע"א): "בהוצא ודפנא - הוצא לולבי דקל, דפנא ענפי עץ שקורין לורי"ר וגדל בו פרי שקורין באיי"ש". לורי"ר הוא שמו של הער האציל ובאיי"ש הם פירותיו שצורתם כגרגירים. כך פירש גם בבבא בתרא (ד ע"א): "ודפנא - ענפי עץ ערמונים שקורין לו"ר ופרי שלו קורין ביי"ש". במועד קטן (ז ע"א) פירש רש"י: "הוצא - ענפי דקל דתמרים. דפנא - בייר, וקעבד גדר מדפנא, ומגדל אותה מהוצי הדקל". ניתן להניח שהמילה "בייר" בפירושו הוא שיבוש והכוונה אולי ל"ביי"ש" כפי שאכן כתב ד"ר משה קטן (1) על פי בלונדהיים.

ענפי הער נארגו בעזרת עלי דקל ושימשו לבניית מחיצות ובלשון רש"י: "... וקעבד גדר מדפנא, ומגדל אותה מהוצי הדקל". "מגדל" הוא "קושר" או "שוזר" כמשמעות המילה "גדילים". הגמרא בסוכה (שם) מציעה להעניק לבהמה מעמד מחיצה על ידי סגירת הרווח שבין רגליה ובינה לבין הקרקע בעזרת מחיצת "הוצא ודפנא". מההקשרים בהם הוזכרו מחיצות "הוצא ודפנא" ניתן ללמוד על כמה ממאפייניהן. בבבא בתרא (ד ע"א) מחיצת הוצא ודפנא מהווה חלופה זולה על מנת להפריד בין חצירות. במועד קטן (ז ע"א) מהווה מחיצה זו דוגמה למחיצה ארעית שניתן לחסום בעזרתה פירצה בגדר במועד: "ומקרין את הפירצה במועד. כיצד מקרין? רב יוסף אמר: בהוצא ודפנא". מחיצת "הוצא ודפנה" נחשבת למעשי הדיוט כלומר שבנייתה איננה דורשת מומחיות מקצועית: "היכי דמי מעשה הדיוט? רב יוסף אמר: בהוצא ודפנא" (מועד קטן, יא ע"א).

  

תמונה 1.  ער אציל		תמונה 2.  ער אציל - פירות

(1) ב"אוצר לעזי רש"י". הוא הוסיף שאכן בפירוש רש"י ברי"ף ובמקורות נוספים נכתב ביי"ש. ד"ר קטן טען שקשה לקבל שמדובר בגרגירים בשרניים בגדר של שיחים ולכן העדיף לגרוס לוריי"ר כגרסה בפירושי רש"י האחרים. 
 

רשימת מקורות:

י. פליקס, עצי בשמים יער ונוי. צמחי התנ"ך וחז"ל (159-161).
 

לעיון נוסף:

באתר "צמח השדה": "ער אציל".

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.