|
"הן הן דברי...הן הן דברי" "אמר רב... אמר רב..."
בגמרא:
תנו רבנן, קיים כפיית המטה שלשה ימים קודם הרגל - אינו צריך לכפותה אחר הרגל, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: אפילו יום אחד, ואפילו שעה אחת. אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: הן הן דברי בית שמאי, הן הן דברי בית הלל. שבית שמאי אומרים: שלשה ימים, ובית הלל אומרים: אפילו יום אחד.
1. בדיקת הביטוי "הן הן דברי...הן הן דברי" א. תלמוד בבלי מסכת שבת דף יח עמוד ב
משמעות הביטוי "הן הן..." היא, שרבי עקיבא ובית הלל מסכימים, ורבי עקיבא בא לפרש את דברי בית הלל. מבין כל המופעים של ביטוי זה המשמעות כאן היא "חריגה" אבל מובנת בהקשרה. ב. בסוגייתנו: 1. המשמעות היא שמחלוקת התנאים [רבי אליעזר וחכמים] מתאימה וזהה למחלוקת תנאים אחרת [בית שמאי ובית הלל] 2. רבי אליעזר כבית שמאי וחכמים כבית הלל. ולכן ברור שהלכה כחכמים וכבית הלל! 3. דברי בית שמאי ובית הלל נראים כמימרא ולא כציטוט מלא, שהרי דבריהם נראים "מקוטעין", שהרי הביטוי "שלושה ימים" והביטוי "אפילו יום אחד" אינם עומדים בפני עצמם. 3.1 ויש להשוות לתוספתא [פרק ב הלכה ט] שמוזכר שם רבי אליעזר בן יעקב במקום חכמים בסוגייתנו. וכן שם מובא רבי אלעזר ברבי שמעון שמביא את דברי בית הלל ובית שמאי אבל לא מציין את הביטוי בברייתא שבסוגייתנו "הם הם..." ["הן הן"]. 4. נראה לומר: יתכן שבמימרא אין הכרח שהלכה תמיד תהיה כבית הלל נגד בית שמאי. וכן אין הכרח לפסוק כחכמים בברייתא כי אולי היא דעת יחיד - רבי אליעזר בן יעקב בתוספתא. 5. שאלה כללית: מדוע הגמרא משתמשת בביטוי "הן הן..." ["אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: הן הן דברי בית שמאי, הן הן דברי בית הלל] ולא בביטוי בש"ס "הני תנאי כהני תנאי" כשהיא רוצה לקשר בין שתי מחלוקות תנאים. 5.1 ויש ליישב בפשטות, שבכל המקומות בש"ס [4 פעמים] הביטוי "הני תנאי כהני תנאי" מוזכר עם פתיחה של "לימא..." או "נימא..." שמשמעותו, שבאמת אין קשר בין שתי המחלוקות. ראה תוספת על הביטוי "הני תנאי כהני תנאי" להלן בסעיף כללי 6. ג. תלמוד בבלי מסכת כתובות דף ס עמוד א:
רבי מאיר - לפי בית שמאי, ורבי יהודה - לפי בית הלל. משמעות הביטוי "הן הן..." כבסוגייתנו בסעיף ב.
קצת קשה, מדוע עולא צריך לפסוק במפורש כרבי יהודה הרי בין כך היה נפסק כמותו לפי הכלל של "רבי יהודה ורבי מאיר - הלכה כרבי יהודה" [מסכת עירובין דף מו], ויותר קשה, שהרי רבי יהודה סובר כבית הלל וברור שהלכה כבית הלל. אולי ניתן ליישב לפי דברינו לעיל בסעיף ב-4 ד. תלמוד בבלי מסכת נדרים דף סח עמוד א:
רש"י מסכת נדרים דף סט עמוד א:
הגמרא הציגה בעיה וניסתה לפשוט את הבעיה מברייתא, ועל כך עונה רבי נתן שהברייתא היא לפי בית שמאי אבל בית הלל חולקים. בסוגיה זו משמעות הביטוי "הן הן..." לומר, שדברי תנא מסויים היא כדעת התנא האחר - בית שמאי - אבל יש מי שחולק - בית הלל. ה. תלמוד בבלי מסכת ערכין דף כג עמוד א:
רש"י מסכת ערכין דף כג עמוד א:
גם כאן המשמעות של הביטוי "הן הן..." היא כבסעיפים ב-ג. עד כאן הדיון בביטוי "הן הן...". 2. המשך הגמרא בסוגייתנו:
לכאורה ההבדל בין שתי הנוסחאות ["ואמרי לה"] הוא האם רב הונא שמע מרבי חייא בר אבא או ששמע מרבי יוחנן עצמו. 2.1 ואולי ההבדל הוא האם רב הונא היה תלמיד של רבי חייא בר אבא ולא הכיר את רבי יוחנן - בנוסחה הראשונה - או שהיה חברו של רבי חייא ותלמיד ישיר של רבי יוחנן - בנוסחה השניה. 2.2 ונראה לחדש: לפי הנוסחה הראשונה מדובר בדברי תלמידים בשם רבם - רבי יוחנן. יתכן שהדברים שנאמרו אינם מדוייקים אלא מובאים באופן שהתלמיד הבין את דברי רבו, ואילו לפי הנוסחה השניה מדובר שרבי יוחנן אמר להם, כלומר, אלו דבריו ממש ובמדוייק! יש כאן משמעות מיוחדת לביטוי "אמר רב... אמר רב..."! 2.3 וראה גם להלן בסעיף 3.6 3 משמע שרבי יוחנן פוסק כחכמים בברייתא בסוגייתנו וכבית הלל. מדוע הגמרא הביאה את דברי רבי יוחנן, הרי ברור שהלכה כחכמים בברייתא וכבית הלל. הערה: יש אומרים שמי שחולק על בית הלל סובר שבית הלל ובית שמאי לא נחלקו בדבר, ומתאים לדברינו בסעיף - 4 לעיל. 3.1 תוספות מסכת מועד קטן דף כ עמוד א:
תוס' שואל, הרי משנתנו שהיא סתם משנה אומרת 3 ימים שזה כדברי רבי אליעזר בברייתא וכבית שמאי בברייתא ["הן הן..."] והרי רבי יוחנן עצמו קבע כלל ש"הלכה כסתם משנה" והיה לו לפסוק כמשנתנו - שהיא כרבי אליעזר בברייתא וכבית שמאי! מתוך דברי תוס' יש מענה לשאלתנו לעיל בסעיף 3, מדוע רבי יוחנן מדגיש הלכה שהיא כבית הלל - כדי להדגיש שאין הלכה כסתם משנה. והשאלה היא באמת מדוע? ראה להלן. 3.2 משמע מתוס' שהוא סובר שהכלל של "הלכה כסתם משנה" - לפי רבי יוחנן - הוא הכלל המחייב ביותר. ונראה כדי ליישב את קושיית תוס' שיש לומר שהכלל של "הלכה כסתם משנה" איננו תקף כנגד דעת בית הלל! 3.3 ראה עוד הסברים ב"מתיבתא", הערה יד, שרבי יוחנן סובר שהכלל של "הלכה כדברי המיקל באבל" חזק יותר מהכלל של "הלכה כסתם משנה"! 3.4 רבא לא מקבל [לעיל במסכת מועד קטן דף יט עמוד ב] את הכלל של שמואל "הלכה כדברי המיקל באבל", ולכן פסק כסתם משנה - ראה להלן בסעיף 4. 3.5 מדוע רבי יוחנן לא ניסח את דבריו בלשון "הלכה כבית הלל" וכדו'. שהרי משמע מכמה מקומות בש"ס שעדיף לנסח "הלכה כ..." ולא "הלכה... [תוכן ההלכה]". אמנם בסוגייתנו לא מוזכר כלל הביטוי "הלכה" בדברי רבי יוחנן בכל אופן נראה ששאלתנו קיימת. ויותר יש לשאול מדוע הוא לא אמר במפורש "הלכה כדברי המיקל באבל" [לפי מה שהסברנו לעיל בסעיף 3.4]! 3.6 ונראה לחדש: ראה למעלה בסעיף 2 שתי נוסחאות בדברי רבי יוחנן. לפי הנוסחה השניה מדובר בדברים שרבי יוחנן אמר לתלמידיו, ולא שהם אמרו בשמו, כלומר, אולי מדובר במקרה שארע למעשה שרבי יוחנן נשאל שאלה הלכתית הלכה למעשה, וכך ענה לתלמידיו, ואז ברור שיש להעדיף את ניסוח הפסיקה על ידי אמירת תוכן דברי ההלכה ולא להסתפק בקביעה הלכתית של "הלכה כ... [שם החכם]" ! 4.
משמע שרבא פוסק כבית שמאי וכרבי אליעזר בברייתא וכ"סתם משנה" - משנתנו. ויתכן שכך פסק רבא בדיוק בגלל קושיית תוס' לעיל שיש לפסוק כ"סתם משנה" - משנתנו. וראה לעיל בסעיף 3.4 שרבא לא מקבל את הכלל של "הלכה כדברי המיקל בעירוב". 4.1 לגבי הביטוי "תנא דידן" נחלקו הפרשנים: רש"י מסכת מועד קטן דף כ עמוד א:
ראה "מתיבתא", הערה טו, שיש מי שאומר שאין כוונת רבא בביטוי "תנא דידן" לרבי אליעזר בברייתא שבסוגייתנו - לפי הגירסא ברש"י של "דברייתא" - אלא בברייתא דף יט, שכך היא מסבירה את משנתנו, ולכן יש לגרוס ברש"י "דמשנה". לפי זה יוצא שרבא כן פוסק לפי גירסתו כמשנתנו שהיא כ"סתם משנה", ומיושבת קושיית תוס' לעיל בסעיף 3.1 !!! 5.
רבינא - "עורך הגמרא" פוסק למעשה כרבי יוחנן לעיל. מדוע פסק שלא בניסוח כ"הלכה כ..." כרבא לעיל. אולי מתאים כאן ההסבר לעיל בסעיף 3.6, שרבינא נשאל "הלכתא מאי", כלומר מהי ההלכה למעשה!
|