|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
עניים בסלי נצרים של ערבה קלופה – ערבה מחודדת
"גמרא. תנו רבנן: בראשונה היו מוליכין בבית האבל, עשירים בקלתות של כסף ושל זהב, ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה. והיו עניים מתביישים, התקינו שיהו הכל מביאין בסלי נצרים של ערבה קלופה, מפני כבודן של עניים" (מועד קטן, כז ע"א).פירוש: גמרא תנו רבנן [שנו חכמים]: בראשונה היו מוליכין את סעודת ההבראה בבית האבל בדרכים שונות, עשירים היו מביאים בקלתות (סלים) של כסף ושל זהב, ועניים בסלי נצרים של ענפי ערבה קלופה, והיו עניים מתביישים, שהכל רואים שעניים הם. התקינו שיהו הכל מביאין בסלי נצרים של ערבה קלופה, מפני כבודן של עניים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: ערבה מחודדת שם באנגלית: Willow שם מדעי: Salix acmophylla
שם נרדף במקורות: ערבתא, אידן שמות בשפות אחרות: ערבית - צפצאף
הנושא המרכזי: נצרים של ערבה כחומר גלם לקליעת חפצים?
לריכוז המאמרים שנכתבו על הערבה לחצו כאן.
את סלי הנצרים של ערבה קלופה אנו מוצאים גם במשנה ביכורים (פ"ג מ"ח): "העשירים מביאים בכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב, והעניים מביאין אותם בסלי נצרים של ערבה קלופה והסלים והבכורים ניתנין לכהנים". מפרש הרמב"ם: "קלתות, סלים. ופירוש של כסף ושל זהב, מוזהבים או מוכספים. ונצרים, ענפים, ונצר משרשיו יפרה. ופירוש קלופה, מקולפת, תרגום מחשוף הלבן קלוף חיור. הסלים והבכורים ניתנין לכהנים, רצה לומר סלים של ערבה קלופה לא של כסף ושל זהב". כוונת הרמב"ם במשפט: "רצה לומר סלים של ערבה קלופה לא של כסף ושל זהב" לדברי הגמרא בבא קמא (צב ע"א): "אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי: בתר עניא אזלא עניותא? אמר ליה, דתנן: עשירים מביאין בכורים בקלתות של זהב ושל כסף, ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה, הסלים והבכורים נותנים לכהנים"(1). במקורות לא מצאנו פרטים על אותם סלי נצרים מלבד העובדה שהם זולים יחסית. עדות אחת על סלים אלו מצאנו בגמרא בבכורות (לו ע"א): "רבי צדוק הוה ליה בוכרא רמא ליה שערי בסלי [נסריה כיילי ערובה ערבה קלופה] בהדי דקאכיל איבזע שיפתיה וכו'"(2). ברוב כתבי היד נוספו המילים בסוגריים המרובעים שעל פיהם הסל היה מערבה קלופה. ניתן להבין את העובדה שהבכור נחתך תוך כדי אכילה רק אם נניח שלקליעת הסל השתמשו בנצרים שנחתכו לאורכם באופן שהותיר שולים חדים.
העדויות לקליעה בעזרת נצרי ערבה קדומות מאד. מניחים שתעשייה זו היא אחת מהקדומות ביותר בתרבות האנושית. בעזרת תיארוך פחמן 14 נקבע שכבר לפני אלפי שנים שימשו נצרי ערבה להכנת רשתות דיג, סלים, מלכודות, גדרות שבכה ועוד. סירות נצרים נקלעו מענפי ערבה שחוברו בעזרת נצרים דקים או מפוצלים. היתרון של נצרי ערבה הוא בגמישותם והעובדה שהם אינם מתפצלים במהלך הקליעה כחומרי גלם אחרים. ניתן לכופף אותם בקלות מעבר לפינות חדות בעת הכנת סלים. רק לעיתים נדירות חפצים אלו שורדים משום שהם עשויים מחומר אורגני מתכלה ולכן רוב העדויות לקיומם הן מעקבות שהם השאירו על גבי בוץ וכד'. רוב המידע על סלי ערבה מגיע מטביעות הנצרים על גבי כלי חרס שיוצרו בתוכם. אחת משיטות הייצור הייתה לצפות דפנות סל נצרים בטיט ולאחר מכן לשרוף אותו וכך לקבל את כלי החרס.
השימוש בנצרים של ערבה לקליעת חפצים שונים ובמיוחד סלים מקובל עד היום. באירופה ובמיוחד באנגליה נצרי ערבה הם חומר הגלם העיקרי בתעשייה זו בגלל תפוצתם הרבה יחסית של עצי ערבה וגמישות הענפים. היום מייצרים מנצרי ערבה ארגזים, מטאטאים, מחבטי קריקט, עריסות, כסאות ועוד. בכמה סוגיות אנו לומדים על השימוש בנצרי ערבה לצורך בנייה קלה (ראו במאמר "הקנים והקידן והאורבנין מין ירק הן והן כלאים בכרם" (עירובין, לד ע"ב)).
הרחבה
|