הבכירה והצעירה
הוריות י ע"ב - יא ע"א
"אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין שאין הקדוש ברוך הוא מקפח אפילו שכר שיחה נאה? מהכא, דאילו בכירה דקרייה מואב, אמר ליה רחמנא למשה: (דברים ב, ט) אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה, מלחמה הוא דלא, הא צעורי צערינהו; ואילו צעירה דקרייה בן עמי, אמר ליה: (דברים ב, יט) אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם כלל, אפילו צעורי לא.
אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה: לעולם יקדים אדם לדבר מצוה, שבשכר לילה אחת שקדמה בכירה לצעירה, זכתה וקדמתה ארבע דורות למלכות".
לכאורה יש מחלוקת בין המימרות, למימרא הראשונה הצעירה היתה זכאית יותר, ולמימרא השניה הבכירה עדיפה. אמנם מדובר במעשים שונים, אך היא גופא קשיא, כיון שנתעלתה בדבר אחד הכיצד נחלשה בדבר האחר?
אלא דהא בהא תליא, הבכירה כבכורתה היתה המנהיגה, תקיפה ועזה יותר. השבח בכך הוא בזריזותה, אך הגנאי הוא בעזות דברי פיה. ואילו הצעירה היתה בושה, הן בפני אחותה והן באמרי פיה.
זו דרכם של אומות העולם – איש איש כמידתו, ואילו ישראל יודעים להשתמש בכל מידה ומידה במקומה הנכון ובמידתה הנכונה. כמו שאמרו על דוד מלך ישראל במסכת מועד קטן דף טז ע"ב: "הוא עדינו העצני - כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ".
וכן פירש הגר"א את הפסוק בעקידה: כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה, דוקא עתה שיראתני במידת אכזריות למרות שמידתך חסד ורחמנות.
וראה עוד בקישור זה.
