השתטחות על קברי אבות

עיין רמב"ם אבלות ד:ד.

על פי הגמרא במסכת סוטה דף לד ע"ב וזה לשונם: "אמר להן- אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים" משמע מהגמרא שכלב ביקש מהאבות שהתפללו עליו להשם יתברך ולא שהם בעצמם יושיעו אותו וזה הבדל עצום, פה הטענה שאנשים מבקשים ישועה מהצדיק עצמו, או לפחות למי שטועה כך, בנוסף הרמב'ם ידע את הגמרא הזאת ואף על פי כן כתב איסור דורש אל המתים, שאסור לבקש מהמת עצמו שיבוא אליו, ועוד אם אתה בסופו של דבר אומר שצריך להתפלל אל צדיקים שנפטרו והם התכלית אז מה ההבדל ביננו לבין הנוצרים? בסופו של דבר גם הם חושבים שאותו נוצרי הוא צדיק והוא מושיע אותם ,למעשה אין באמת הבדל , ועוד שיושיע ויתקן את נשמתם,ויוציאם מגהינום, ועוד דברים מסוג זה היו חייבים להיות מפורשים בתורה שבכתב או בעלפה , ולמעשה שם הכול הפוך מזה, משה רבנו כתב שעלינו לעבוד את ה' לבד ולא אמר לעבוד למשה וגם לא לצדיקים בדור רק להקשיב לצדיקים בהוראות איך שומרים את המצוות, וכן הגמרא חגיגה דף יד ע'א כתבו במפורש שאסור להשוות את כבוד ה' לכבוד הצדיקים ,ראה רבי עקיבא ורבי יוסי הגלילי שם, ועוד אם אתה עושה דבר כזה עליך להתבסס על ראיה ברורה מהתורה והתלמוד וההלכה,אני לא מצאתי עוגן בשלושה במקורות הללו, ובסיפורים הקשורים לנושא זה תמיד ליבם היה אל השם יתברך לבדו ככלב לעי'ל, ולא אל הצדיק עצמו , למעשה אם צדיק לא יכול להיות בעינך עבודה זרה, אז איך כתוב ביעקוב אבינו שביקש מיוסף שלא יקבור אותו בארץ מצרים ופריש רש'י שלא יעשו אותו עבודה זרה, מקורו ממדרש רבה וילקוט שמעוני , למעשה אתה רואה במפורש שאפשר לעשות מהצדיק יעקוב אבינו עבודה זרה, ראה *מדרש רבה בראשית פרשת צו' סימן ה "ויקרא לבנו" *וכן מובא במדרש תנחומא בראשית פרשת ויחי סימן ג' "ויקרא לבנו" וראה *ילקוט שמעוני בראשית רמז-קנו, ראה שם באריכות שגם ניסו לעשות את הנביא דניאל עבודה זרה, וכן עשו מיואש המלך עבודה זרה והוא היה צדיק שהיה בבית המקדש, אתה רואה במפורש בדיברי חז'ל שעשו מצדיקים עבודה זרה ,