ברכות התפילין
מנחות לו ע"א
"שלח רב חייא בריה דרב הונא משמיה דרבי יוחנן: על תפילה של יד, אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין, על תפילין של ראש, אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין".
וכן אמרו במסכת ברכות דף ס ע"ב
"כי מנח תפילין אדרעיה, לימא: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין. ארישיה, לימא: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין".
ואילו גירסת הירושלמי במסכת ברכות פרק ב הלכה ג:
"באי זה צד הוא מברך עליהן? רבי זריקן בשם רבי יעקב בר אידי כשהוא נותן על יד מהו אומר ברוך אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מצות תפילין. כשהוא נותן על ראש מהו אומר? ברוך אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מצות הנחת תפילין".
ושם בפרק ט הלכה ג: "העושה תפילין... כשהוא לובש אומר על מצות תפילין".
מהו טעם נוסח הברכות על פי הירושלמי?
על תפילין של יד הברכה היא "על מצות תפילין", ומדובר שמברך גם על תפילין של ראש שהוא עומד להניח תכף אחר תפילין של יד, וראיה לכך, שבפרק ט' מוזכרת רק ברכת "על מצות תפילין". ומשמעות ברכה זו שכולל בברכה כללית אחת את שתי המצוות: מצוות וקשרתם לאות על ידך, ומצוות והיו לטוטפות בין עיניך. וכדעת תנא קמא במסכת סוכה דף מו ע"א: "תנו רבנן: היו לפניו מצות הרבה, אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המצות". ואפשר שגם על התפילין צריך להיות בלשון רבים בחולם – על מצווֹת תפילין.
ועל תפילין של ראש מברך "על מצות הנחת תפילין", כי בשונה משל יד אין עיקר מצוותה קשירה אלא "והיו" שתהיה מונחת על ראשו.
התוספות במסכת ברכות כתב: "כיון דתחלת הנחתו בזרועו יש לברך להניח, אבל בשל ראש מברך על מצות ולא להניח שכבר התחיל והניח אחד מהם". וכך יש לפרש בדברי רש"י במנחות.
חילוק זה מבואר במסכת פסחים דף ז ע"ב: "נטלו לצאת בו אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב. - שאני התם, דבעידנא דאגבהה נפק ביה". אך קשה שלפי זה היה צריך לברך בשל ראש על הנחת תפילין, קרוב לנוסח הירושלמי.
