|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
מותר ללתות חיטין בפסח – שמר האפייה
"תנחום בריה דרבי אמי איקלע לחתר, דרש להו: מותר ללתות חיטין בפסח. אמרו לו: לאו רבי מני דמן צור איכא הכא, ותניא: תלמיד אל יורה הלכה במקום רבו, אלא אם כן היה רחוק ממנו שלש פרסאות כנגד מחנה ישראל! אמר להו: לאו אדעתאי" (סנהדרין, ה ע"ב)פירוש: תַּנְחוּם בְּרֵיהּ [בנו] של ר' אַמִי אִיקְלַע [נזדמן] לְמקום הקרוי חַתָר, דָּרַשׁ לְהוּ [להם, לבני המקום]: מוּתָּר לִלְתּוֹת (לשרות מעט במים להקל על הקליפה בשעת טחינה) חִיטִּין בַּפֶּסַח, ואין לחשוש שמא יחמיצו בינתיים. אָמְרוּ לוֹ: לָאו [האם לא] ר' מָנִי שמִן צוֹר אִיכָּא הָכָא [ישנו כאן] סמוך למקומנו. וְתַנְיָא [ושנינו בברייתא]: תַּלְמִיד אַל יוֹרֶה הֲלָכָה בִּמְקוֹם רַבּוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה רָחוֹק מִמֶּנּוּ שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת שהוא כְּנֶגֶד מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. שבתוך המחנה אין אדם רשאי לדון בפני משה רבינו. אָמַר לְהוּ [להם]: לָאו אַדַּעְתַּאי [לא היה הדבר בדעתי], כלומר, לא ידעתי שרבי מצוי במקום סמוך (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: שמרי אפייה שם באנגלית: Yeast שם מדעי: Saccharomyces cerevisiae
נושא מרכזי: במה שונה מגע גרגירי דגן במים מחימוץ עיסה?
עיקר הדיון בנושא הלתיתה הוא בגמרא במסכת פסחים (מ ע"א) ושם עסקתי בו בהרחבה. לקריאה הקש כאן.
|
|
|
![]() |
|
| תמונה 1. גרגירי חיטה | תמונה 2. גרגירי שעורה |
![]() |
![]() |
|
| תמונה 3. חתך בגרגיר חיטה - שכבת האלאורון (בצבע ירוק) | תמונה 4. חתך אורך בגרגיר חיטה |
(1) Corke, H., Grain: Morphology of Internal Structure.
(2) 'קמח שנטחן לפני פסח דינו לאחר הפסח', חבל נחלתו, א' ל"ב.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.