|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
סוגה בשושנים שאפילו כסוגה של שושנים לא יפרצו בהן פרצות – שושן צחור
"בטנך ערמת חטים, מה ערימת חטים הכל נהנין ממנה אף סנהדרין הכל נהנין מטעמיהן. סוגה בשושנים שאפילו כסוגה של שושנים לא יפרצו בהן פרצות. והיינו דאמר ליה ההוא מינא לרב כהנא: אמריתו נדה שרי לייחודי בהדי גברא, אפשר אש בנעורת ואינה מהבהבת? אמר ליה: התורה העידה עלינו סוגה בשושנים, שאפילו כסוגה בשושנים לא יפרצו בהן פרצות" (סנהדרין, לז ע"א).פירוש: "בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים" לימד: מָה עֲרֵימַת חִטִּים הַכּל נֶהֱנִין מִמֶּנָּה, אַף סַנְהֶדְרִין הַכּל נֶהֱנִין מִטַּעֲמֵיהֶן שהם נותנים לדברי תורה. "סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" הוא בשבח ישראל: שֶׁאֲפִילּוּ כְּסוּגָה (גדר) שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים בכל זאת לֹא יִפְרצוּ בָּהֶן פְּרָצוֹת, משום שישראל שומרים את התורה ומכבדים את תקנות חכמיהם. וְהַיְינוּ [וזהו] כעין המעשה שאָמַר לֵיהּ הַהוּא מִינָא [לו מין אחד] לְרַב כָּהֲנָא: אָמְרִיתוּ נִדָּה שָׁרֵי לְיִיחוּדֵי בַּהֲדֵי גַּבְרָא [אומרים אתם כי נדה מותרת בייחוד עם בעלה], אֶפְשָׁר אֵשׁ נמצאת בְּתוך נְעוֹרֶת (פשתן מנופץ) וְאֵינָהּ מְהַבְהֶבֶת וחורכת משהו? היתכן שלא יחטאו בנדה? אָמַר לֵיהּ [לו]: הַתּוֹרָה הֵעִידָה עָלֵינוּ "סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים", שֶׁאֲפִילּוּ כְּסוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים לֹא יִפְרצוּ בָּהֶן פְּרָצוֹת (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: שושן צחור שם באנגלית: Madonna Lily שם מדעי: Lilium candidum
שם נרדף במקורות: שושן, שושנה שמות בשפות אחרות: ערבית - זַנְבַּק, סַוְסַן אַבְּיַד
הנושא המרכזי: האם השושנה היא ורד?
פשוטו של מקרא בפסוק "... בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" (שיר השירים, ז ג') הוא תאור נוסף בשרשרת הדימויים של יופי ה"רעיה" במגילת "שיר השירים". הפירוש של הצירוף "סוגה בשושנים" הוא גדורה בשושנים, כלומר, מוקפת בגדר הדורה המוסיפה אף הם ליופיה של "ערמת החיטים". השורש "סוג" פירושו - גדור, מוקף גדר. שם העצם הוא - סייג, כלומר, גדר. חז"ל דרשו את הפסוק כשבחם של ישראל ומפרש כאן רש"י על פי המדרש: "סוגה בשושנים - גדורה בשושנים, כלומר: באזהרה קלה ובהבדלה מועטת הם נפרשין מן העבירה ואין צריך גדר אבנים להפסיקן, שאפילו אין רחוקין מן העבירה אלא גדר שושנים מפסיק ביניהם לא יפרצו בה פרצות הגדר".
מתוך הפסוק ניתן ללמוד שנעשה שימוש בשושנה לצורך גידור/תיחום דקורטיבי ואילו מהמדרש ניתן להסיק שמדובר בגדר שאינה עשוייה לחסום את הכניסה לגינה או לחצר באופן משמעותי. מסקנה זו עשוייה להשליך על זיהוי השושנה ובעיקר על תיקון הטעות הנפוצה בלשון העם של החלפת הוורדים בשושנים. השושן הוא ככל הנראה המין שושן צחור (Lilum) שהוא צמח בצל בעל פרח לבן (זיהויו נתון למחלוקת ועליה קראו במאמר "שפתו שפת פרח שושן כתיב ביה") (תמונה 1) ואילו הורד (Rosa) הוא שיח בעל פרחים במגוון צבעים וביניהם וורוד ואדום (תמונה 2). לדעת י. פליקס כבר מסוף המאה ה – 5 לספירה אנו עדים להחלפה זו בפסיפס הנמצא בבית הכנסת העתיק בסוסיא. בקטע הפסיפס המתאר, לדבריו, מוטיבים מתוך שיר השירים שובצה דמותו של ורד ולא של שושן (תמונה 3). גם בזוהר (הקדמה, א א') מיוחסים לשושנה מאפיינים המצביעים על הורד ולא על שושן צחור או המינים האחרים שהוצעו כחלופות זיהוי. על פי הזוהר יש לשושנה 13 עלים ("מה שושנה אית בה תליסר עלין") וכנראה הכוונה לעלי הכותרת ועוד 5 עלים הנוטים החוצה כאצבעות שהם אולי עלי הגביע ("כגוונא דשושנה דיתבא על חמש עלין תקיפין דוגמא דחמש אצבען"). לשושנה על פי הזוהר יש מופע אדום ולבן ("מה שושנה דאיהי בין החוחים אית בה סומק וחוור"). לורד הבר יש 5 עלי כותרת בלבד אך בעקבות טיפוח התרבה מספר עלי הכותרת והוא עשוי להגיע ליותר מ – 10.
להחלפה זו כמה גורמים אפשריים ובראשן פסוקים ב"שיר השירים". הביטוי "שפתותיו שושנים" רומז על הגוון האדום של הורד, הדומה לאדמומית שפתיים, וכך הבין רש"י (שיר השירים, ב ב'): "כשושנה בין החוחים - שמנקבין אותה ותמיד היא עומדת בנויה ואדמימותה וכו'". הפסוק "כשושנה בין החוחים" הובן כמצביע על קוצניותה של השושנה דבר המתאים לורד אך לא לשושן. גורם נוסף להחלפה הוא אולי הביטויים המופיעים במדרשים וקושרים בין השמות. בילקוט שמעוני (מקץ רמז ק"נ) בתאור שמות בניו של בנימין אנו מוצאים: "... חופים שהוא לא ראה בחופתי ואני לא ראיתי בחופתו, וארד שהיה כורד של שושנים וכו'". בויקרא רבה (מרגליות, אחרי מות כ"ג): "ר' יהודה בר' סימון בשם ר' עזריה פתר קריא בישראל לפני הר סיני. כשושנה בין החוחים. למלך שהיה לו פרדס נטע בו שורות שורות של תאנים שורה של גפנים ושורה של רמונים. לימים ירד המלך לראות את כרמו מצא אותו מלא קוצין ודרדרין, העמיד עליו כסחים לכסחו, ומצא בו שושנה אחת בת ורד נטלה והריח בה ושבה נפשו עליו, ואמר כדאי היא שושנה זו שיינצל כל הפרדס כולו בזכותה". ייתכן גם שהעובדה שמדובר בפרחים שהשתמשו בהם כדימוי ליופי הביאה להחלפתם. בדומה לשושנה גם הורד מופיע בהקשרים המציינים יופי. למשל פניו של רבי יוחנן תוארו כ"כלילא דוורד סומקא" כלומר כעטרה של ורד אדום. במשנת רבי אליעזר (פרשה יד עמוד 269) עטרה של וורד מקבילה לחפצי ערך יקרים: "רבי חנינה הגדול אומר: למה הדבר דומה, למלך שהיו לו חמשה אוהבים. בקשו לראות פני המלך. אמר לראשון, הבא לי עשרה כספים ואני נראה לך לשני אמ' לו, הבא לי עטרה שלזהב ואני נראה לך. לשלישי אמר לו, הבא לי עטרה שלאבנים טובות. לרביעי אמר לו, הבא לי עטרה שלמרגליות ואני נראה לך. החמישי היה עני. אמר, בשביל שאתה עני, הבא לי עטרה של ורד ואני נראה לך וכו'".
מסתבר שההחלפה של השושנה והוורד שגויה ובהקשר זה ראוי להזכיר את פירושו של הראב"ע ב"שיר השירים" (א י"ז): "שושנת - יש אומרים שהוא צמח לבן ויש לו ריח טוב והוא חם מאד עד שריחו יכאיב הראש ויתכן להיותו כן יהיה פירושו מן שש כי לעולם היא ששה עלים לבנים גם בתוכו כדמות בד סעיפים ארוכים גם הם ששה ויהיה פירוש שפתותיו שושנים בריח לא בעין". התאור שמביא ה"אבן עזרא" מצביע באופן כמעט וודאי על השושן הצחור ולדעתו יש להבין את דימוי השפתיים לשושנה רק בריח ולא בצבע. לענ"ד ניתן להוכיח מסוגייתנו שהשושנה איננה קוצנית בניגוד לורד שהרי גדר העשויה משושנים נחשבת גדר "קלה" ואילו גדר העשויה משיחי ורד, שלאורכם שיכים (קוצים), מהווה מכשול משמעותי. הפסוק "כשושנה בין החוחים" מתאר צמח שאיננו קוצני אלא מוקף בשיחים קוצניים של הצמח הנקרא חוח. חוחים אינם קוצים אלא צמחים הנושאים את שם זה.
ראיות נוספות שהשושנה איננה קוצנית בעצמה אלא נתונה בין קוצים ניתן למצוא במדרשים בויקרא רבה (וילנא, אחרי מות פרשה כ"ג) נאמר: "רבי אליעזר פתר קרא בגאולת מצרים מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים היא קשה על בעלה ללוקטה כך היתה גאולתן של ישראל קשה לפני הקב"ה ליגאל וכו'". הקושי ללקט את השושנה נובע משכניה ולא מהמבנה של עצמה. ובהמשך: "רבי חנינא בריה דר' אבא פתר קריא במלכיות. מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים רוח צפונית יוצאת ומטה אותה כלפי דרום והחוח עוקצה רוח דרומית יוצאה ומטה אותה כלפי צפון והחוח עוקצה וכו'".
ראיה נוספת ניתן להביא מהמשנה בכלאים (פ"ה מ"ח) המונה את שושנת המלך כ"מין זרעים": "... הארוס והקיסום ושושנת המלך וכל מיני זרעים אינן כלאים בכרם וכו'". מכאן ששושנה איננה ורד משום שהוא שיח רב שנתי בעל מעמד "אילן". למעשה נתון נושא זה במחלוקת המפרשים. למרות הקושי העולה מהמשנה פירש רע"ב ששונת המלך היא ורד: "ושושנת המלך - רוזי"ן בלע"ז". הר"ש פירש:
בתחילת דבריו מזכיר רע"ב את הדעה ששושנת המלך היא "רוז"א" אך למסקנה מתייחס לרב-שנתיות של הורד ומעמדו כאילן ("איתא לגווזא דהדר מפיק" כלומר הוא מעלה פירות מאותו גזע (או ענף) שנה אחר שנה) דבר המעיד על כך שאין הוא השושנה. גם בעל "תפארת ישראל" מגיע למסקנה דומה: "ושושנת המלך. איננה ראזע שלנו הגדילה באילן, וזאת מין זרעים היא ונראה לי שהיא הנקראת אצלינו פויסטראזע, ואין לה ריח". דברי הר"ש הסבור שהורד הוא "מין אילן" בניגוד ל"שושנת המלך" שהיא מין זרעים עשויות להצטרף למסכת ארוכה של מחלוקות סביב ההגדרה ההלכתית של "אילן". ההצעות השונות לזיהוי ה"שושנה" כוללות מינים רב-שנתיים שונים שלשיטת הרא"ש גם הם נחשבים "מין אילן" משום שהם מתפתחים שנה אחר שנה מ"שורש" רב-שנתי (1).
תמונה 3. קטע מפסיפס בית הכנסת העתיק בסוסיא צילם: אברהם דוידוביץ' באדיבות אתר סוסיא.
(1) הרב יואל פרידמן, 'הגדרת אילן וירק בהלכה'.
|