|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
מאי גופר? אמר רב אדא, אמרי דבי רבי שילא: זו מבליגה – ברוש מצוי
"עשה לך תבת עצי גפר, מאי גופר? אמר רב אדא, אמרי דבי רבי שילא: זו מבליגה, ואמרי לה: גולמיש. צהר תעשה לתבה, אמר רבי יוחנן: אמר לו הקדוש ברוך הוא לנח: קבע בה אבנים טובות ומרגליות, כדי שיהיו מאירות לכם כצהרים" (סנהדרין, קח ע"ב).
שם עברי: ברוש מצוי שם באנגלית: Mediterranean cypress שם מדעי: Cupressus sempervirens
שם נרדף במקורות: גפר, שוריבנא, שורבינא, תורניתא? ארז שבארץ ישראל.
נושא מרכזי: לזיהוי הגופר
הגופר הוזכר במקרא פעם בודדת כעץ שממנו נבנתה תיבת נח. ניתן לשער שעץ זה נבחר בגלל התאמתו לבניית הספינה. אבן עזרא (בראשית, ו' י"ד) מפרש: "גופר שם עץ קל הוא על פני המים ואין ריע לו במקרא". הרד"ק מרחיב וכתב: "גפר - הוא עץ קל על פני המים ותרגום אונקלוס קטרום והוא ממיני ארזים". הכוונה בביטוי "מיני ארזים" הוא שמדובר באחד ממיני הסרק המתאים לבנייה (ראו עוד במאמר "ויכרות ארזים ויכסנו"). על פי מדרש אגדה (בראשית, נח ו' יד") היתה בבחירה זו גם טעם סמלי: "עצי גפר. ולמה עצי גפר, לפי שדור המבול נידונו בגפרית, ונח היה ראוי לידון עמהם בגפרית, ולפי שמצא חן בעיני האלהים צוהו שיעשה התבה מעצי גפר, כדי לכפר עליו". זהותו של עץ זה נותרה לא ברורה גם לאחר שסוגייתנו תרגמה את שמו ולמעשה לפי חלק מהמפרשים גופר איננו שם של מין ספציפי אלא תואר המאפיין את העץ ששימש לבניית התיבה. בתרגום השבעים מפורש השם כ"עצים רבועים" ואילו בוולגטה הפירוש הוא "עצים קלים". בשורות הבאות אסקור חלק מההצעות הרואות בשם "גופר" שם של מין או מינים ספציפיים.
גופר - עץ מחטניאונקלוס תירגם "קדרוס" וייתכן שסבר שמקורם מהרי אררט שאותם כינה בשם "טורי קרדו". בתרגום יונתן אנו מוצאים את השם קדרונין: "עִיבַד לָךְ תֵיבוֹתָא דְקִיסִין קַדְרוּנִין וכו'". על פי הגמרא אכן קתרוס הוא הגופר ושני שמות אלו פורשו באופן זהה: "כיצד היו משיאין משואות מביאין כלונסות כו'. אמר רב יהודה: ארבעה מיני ארזים הן: ארז, קתרום, עץ שמן, וברוש. קתרום, אמר רב: אדרא. דבי רבי שילא אמרי: מבליגא, ואמרי לה: זו גולמיש וכו'" (ראש השנה, כג ע"א). בסוגייתנו מסתפק רש"י בקביעה ש"מבליגה" הוא עץ. השם "קדרוס" מוזכר רבות במקורות הקלסיים בהקשר לכמה עצים מחטניים כמו הברוש ובמיוחד לסוג ערער (Juniperus). בר בהלול בערך "קדרוס" פירש שהוא העץ הנקרא באלשאם (ארץ ישראל וסוריה) "שרבין" שהוא סוג של "צנובר"(1). על פי אחת הדעות במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (טו כ"ה) בעזרת עץ זה המתיק משה את המים במרה: "... רבי נתן בן יוסף אומר זה עץ שלקדרוס ויש אומרין אף עיקרי תאנה ועיקרי רמון". לאור העובדה ש"קדרוס" הוא מין השייך למחטניים, קבוצה המכילה שרף רעיל מובן מדוע זיהה אותו רבי נתן כעץ שהשליך משה למים. גם הדעות הנוספות המובאות לזיהוי העץ מתייחסות לעצים רעילים (הרדוף) או מרים (זית).
גופר - תאשוררוב החוקרים סברו שהזיהוי הטוב ביותר לעץ הגופר הוא התאשור (ברוש). י. פליקס מצא זיקה בין שם האי קיפרוס שבו גדל הברוש ל"גופר" המקראי. עץ זה מתאים מאד לבניית אוניות. במדרש הגדול (בראשית רבה, לא ח') נאמר על הגפר: "עץ שהוא שוהה במים ואינו מרקיב". מהברוש הכינו כנראה ארונות מתים ולכן כתב המשורר הרומאי הורציוס: "במותך נאלץ אתה לעזוב את כל היקר לך עלי אדמות. מן האילנות שטופחו על ידך רק עץ הקופרסוס השנוא הולך אתך לקבר". אין ספק שהברוש הספוג בשרף מונע את ריקבון הארון אך יחד עם זאת איננו עץ יקר (ראו עוד במאמר "ברוש ברתי, תדהר שאגא, ותאשור שורבינא").
הצעות נוספותבפשיטתא מזוהה בגופר עם "ערקא" המתורגם מסורית לערבית בשם "שמשאר". בשם זה נקרא האשכרוע (Buxus) או או עץ הטיק (Tectona grandis). ח. י. קאהוט ב"ערוך השלם" (ערך "גלמוש") הציע לזהות את הגופר על פי התרגום בגמרא ל"מבליגה" ו"גולמיש" שלדעתו משמעותם זהה והם שמות עץ הרימון בערבית ופרסית. הבעיה בהצעה זו היא שעץ הרימון הוא עץ בעל גזעים דקים וקצרים יחסית ואינם מתאימים לבניית ספינה.
(1) "צנובר" הוא אורן הסלע וכנראה כוונתו לאחד ממיני האורנים.
|
