ערוקאי
חולין מו ע"א
"ההוא פולמוסא דאתא לפומבדיתא, ערקו רבה ורב יוסף; פגע בהו רב זירא, אמר להו: ערוקאי, כזית שאמרו - במקום מרה".
למה רב כינה רב זירא את רבה ורב יוסף "בורחים", לא די שהם נסים מפני פחד עד שהוא מוסיף ומזכיר את צערם?
אלא שמצינו לחכמים שהיו עושים סימנין לזכירת ההלכות ורבו במיוחד וסימנך דהלכות טריפות. וכן רמז להם רב זירא סימן להלכה זו: במקום מרה – עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה (שמות טו, כג), כִּי הֵמַר שַׁדַּי לכם (רות א, כ), כִּי מָרָה נֶפֶשׁ כָּל הָעָם (שמואל א ל, ו).
ועוד אמר להם, אילולא מנוסתכם היינו מסבים ודנים בתורה. עכשיו שנחפזים אתם אשיח בקצרה כמספר מילות תפילה קצרה של משה רבינו (מסכת ברכות דף לד ע"א), ואקיים את דברי מרי בר בריה דרב הונא [בריה דרבי ירמיה בר אבא]: (ברכות דף לא ע"א; עירובין דף סד ע"א) "אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך זוכרהו". וראויה תורה זו להגנכם בדרך.
