טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

תינוק בן יומו חי אין צריך לשומרו מן החולדה ומן העכברים – עכבר הבית

"ותניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: תינוק בן יומו חי אין צריך לשומרו מן החולדה ומן העכברים, אבל עוג מלך הבשן מת צריך לשומרו מן החולדה ומן העכברים, שנאמר ומוראכם וחתכם יהיה, כל זמן שאדם חי אימתו מוטלת על הבריות, כיון שמת בטלה אימתו" (שבת, קנא ע"ב). 

שם עברי: עכבר הבית   שם באנגלית: House Mouse   שם מדעי: Mus musculus

שם נרדף במקורות: עכברא


נושא מרכזי:  על העכבר כמזיק בשדות ובמשכנות האדם

ראו במאמר "צדין את האישות ואת העכברים" (מועד קטן, ו ע"ב). לקריאה הקש/י כאן.
 

לריכוז המאמרים שנכתבו על עכבר הבית הקש/י כאן. 
 

תקציר: משחר ההיסטוריה ההתיישבותית נחשב העכבר ל"דייר משני" בבית ובשדות. מסיבה זו מציאת שרידי עכברים בחפירות ארכיאולוגיות מהווה הוכחה מובהקת לקיומו של יישוב קבע. הקשר של העכבר לאדם נובע מהתנהגות "אופורטוניסטית" (מנצל הזדמנויות). העכבר מזהה ולומד במהירות את דרכי הגישה למאגרי מזון ואת דרכי המילוט בשעת סכנה, ולכן משגשג במשכנות האדם. העכברים גורמים לנזקים משמעותיים באסמי התבואה. כך למשל אנו מוצאים במשנה מחלוקת "ביולוגית" בשאלה כיצד משפיע עודף מזון על כמות התבואה שעכברים אוכלים באסם (בבא מציעא, פ"ג מ"ז). תפריט העכבר כולל פריטי מזון לא שגרתיים שרוב בעלי החיים אינם מנצלים, ובגמרא מתואר שעכברים היו מכרסמים את עור התפילין (ברכות, כג ע"א). על מנת למנוע מהעכברים להגיע למזון נהגו לתלות אותו במקום גבוה, כפי שמשתמע מהאיסור לתלות ביום טוב בשר על גבי מאזניים "אפילו לשמרו מן העכברים" (ביצה, כח ע"א). במשנה במועד קטן (פ"א מ"ד) אנו לומדים שהעכברים גורמים לנזקים כבדים גם בשדות, ולכן מותר לצוד אותם במועד ובשביעית. 

עכבר בית      צילם: Xocolatl		גולגולת טיפוסית של מכרסם          מקור:  Nordisk familjebok

רשימת מקורות:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 7 (עמ' 121-123).
מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 78).

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.