מדוע אסור לעשן ליד אנשים?

הרב דב קדרון

בבא בתרא יח ע"א
 

יש מחלוקת בין התנאים כאשר אדם עושה מעשה בתוך רשותו, וכתוצאה ממעשה זה נגרם נזק לאדם אחר במקום אחר, האם על הניזק להרחיק את עצמו או על המזיק להרחיק את עצמו, אולם כולם מסכימים שכאשר הנזק נגרם באופן ישיר מהמזיק לניזק, אז על המזיק להרחיק את עצמו, כגון בעל עליה שהיה שופך מים והם יורדים מיד על החדר של שכנו למטה, או אדם שעושה מעשה בביתו שמנדנד את הכותל של חצר חברו, ומכוח הכאתו הוא מרעיד את הכותל ומידיו בא הנזק, או החופר בור בתוך שלו סמוך לבורו של חברו, שכל חפירה וחפירה מרפה את הקרקע, שהיא נרעדת ונדה מחמת המכה, וכותלי בורו של חברו מתרפים ונחלשים, וכיוצא בזה.

יש עוד עניין שבו על הניזק להרחיק את עצמו, והיינו בריאות הגוף, כמו שפוסק הרמב"ם (דעות ד, א):

הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים.

מהכלל שנאמר בדיני ממונות ניתן ללמוד שכיום שידוע שהעישון מזיק לבריאות, וגם עישון פסיבי גורם נזק גדול, כאשר אדם מעשן ליד אנשים אחרים הוא נחשב למזיק נזק ישיר, ובמקרה כזה על המזיק להרחיק את עצמו. לכן גם אם אין חוק שאוסר זאת, לפי ההלכה, אסור לאדם לעשן במקום שעשנו גורם נזק לאנשים שנמצאים בקרבתו.