ראה כמה עבירה זו עושה
הרב דב קדרון
בבא בתרא כא ע"א
אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל; שבתחלה, מי שיש לו אב - מלמדו תורה, מי שאין לו אב - לא היה למד תורה ...עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן, שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע.
תוספות (ד"ה זכור) כותבים שמכאן מוכח שיהושע בן גמלא היה צדיק גמור, ולמרות שבמסכת יבמות (סא,א) מסופר שהוא היה נשוי למרתא בת ביתוס, והיא שילמה שוחד לינאי המלך כדי שימנה אותו לכהן גדול, וזה נאמר שם כדבר שלילי, מכל מקום הוא עצמו היה צדיק גמור, והיו כהנים אחרים שהיו ראויים לתפקיד הכהן הגדול יותר ממנו.
הקשה על כך החתם סופר (שו"ת חו"מ סימן כא): הרי במסכת יומא (ט,א) יש רשימה של הכהנים הגדולים הבודדים שהיו צדיקים שהיו בתקופת בית שני, ואם אכן יהושע בן גמלא היה צדיק גמור מדוע הוא לא נזכר ביניהם?
תשובתו היא שאדם צריך להתקבל לתפקיד הנהגה כאשר מתקיימים שני תנאים: א. האדם הוא המתאים ביותר לתפקיד. ב. הציבור רוצה בו. ומי שמתמנה לתפקיד בלי שמתקיימים שני תנאים אלו עובר עבירה חמורה, וזאת הסיבה שלא מנו את יהושע בן גמלא בין הצדיקים, וזו לשונו של החתם סופר:
ראה כמה עבירה זו עושה.
