מתי מקדימים נשים ומדוע?
הרב דב קדרון
בבא בתרא מט ע"ב
כל הקרקעות ששייכים לבעל משועבדים לטובת החיוב שלו לשלם לאשתו את כתובתה. אם אדם מכר את כל קרקעותיו לאחר, ואותו קונה שילם גם לאשה סכום מסוים כדי שתוותר לו על זכותה לגבות את כתובתה מאותן קרקעות – מקח זה בטל, כי יכולה האשה לטעון שלא הסכימה למכור את זכותה באמת, אלא עשתה זאת רק כדי שבעלה לא יכעס עליה, ויכולה לומר "נחת רוח עשיתי לבעלי".
זה דווקא אם קנו קודם מהבעל ואחר כך מהאשה, אבל אם קנו קודם מהאשה אז היא אינה יכולה לטעון כן, וכן פוסק השולחן ערוך (אבן העזר צ,יז): "אבל אם קנו מיד האשה תחלה שאין לה שעבוד על מקום זה, ואחר כך מכר אותו הבעל, אינה טורפת אותו".
על פי זה הסביר בעל בית הלוי (שמות יט, ג) מדוע בנתינת התורה הוקדמו הנשים לגברים, כמו שנאמר: "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל", ודרשו חז"ל ש"בית יעקב" אלו הנשים ו"בני ישראל" הם הגברים.
כי מכיוון שטבעה של אשה הוא שגם אם ברצונה הפנימי איננה מסכימה למעשה שנעשה על ידי בעלה, מכל מקום היא משתפת איתו פעולה ונכנעת לרצונו ומסכימה לכך, ולכן נהגו בקניינים לעשות קודם קניין מהאשה ורק לאחר מכן קניין מבעלה, כדי שיתברר שהאשה עושה זאת מרצונה החופשי. כך גם בעת מתן תורה רצה הקב"ה שהנשים יגלו דעתן אם רוצות לקבלה ברצונן הטוב בלא שום הכרח ואונס כלל, ולכן ציוה שיאמר תחילה לנשים, כדי לשמוע דעתן ורק אחר כך לאנשים.
