איך ביצע אברהם אבינו את הקניין?
הרב דב קדרון
בבא בתרא נד ע"ב
כאשר גוי מוכר קרקע ליהודי, מיד עם קבלת הכסף הוא מסתלק ממנה והקרקע יוצאת מרשותו, אבל היהודי עדיין לא קונה עד שיקבל את שטר המכירה, ואז יכול להיווצר מצב ביניים שהקרקע כבר אינה שייכת לגוי אבל עדיין לא נכנסה לבעלותו של היהודי, ודינה כהפקר, וכל מי שרוצה יכול לבוא ולזכות בה, כפי שמסביר הרמב"ם (זכיה ומתנה א,יד):
ישראל שלקח שדה מן העכו"ם ונתן הדמים, וקודם שיחזיק בה בא ישראל אחר והחזיק בה כדרך שמחזיקין בנכסי הגר זכה אחרון ונותן לראשון את הדמים, מפני שהעכו"ם מעת שלקח הדמים סלק רשותו וישראל לא קנה עד שיגיע השטר לידו ונמצאו נכסים אלו כנכסי מדבר שכל המחזיק בהן זכה.
על פי זה הסביר בעל אור החיים הק' מדוע כאשר קנה אברהם אבינו את מערת המכפלה כתוב (בראשית כג,יט): "וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה", לכאורה המילים "ואחרי כן" מיותרות, וכן מדוע כתוב שם פעמיים "ויקם" השדה.
אלא, הכתוב יכוון להודיע כי הייתה הקניה ככל משפטי הקנין, "ואחרי כן" היינו אחר ששקל אברהם לעפרון דמי המערה, בזה סלק עפרון זכותו מעל הקרקע, ולאחר מכן יועיל מעשה הקניה ביד אברהם באמצעות החזקה שהחזיק בה במה שקבר בה את שרה, אבל אם היה קובר את שרה קודם, הגם שהיה נותן אחר כך כסף השדה, לא היה זוכה בנתינת הכסף לבדה בלא חזקה. ולכן כתוב פעמיים "ויקם", כדי לומר שנעשו שני השלבים של הקניין כראוי, יציאת הנכס מידי עפרון וכניסתו לבעלותו של אברהם.
