מי אמר שרוב היהודים גנבים?

הרב דב קדרון

בבא בתרא נה ע"ב
 

במסכת עבודה זרה (ע,א) מסופר שגנבים נכנסו למקום בפומבדיתא ופתחו שם הרבה חביות יין ואמר רבא שהיין מותר ולא חוששים שמא גוי נגע בו או ניסך אותו, כי רוב הגנבים באותו מקום היו יהודים.

תוספות (ב"ב נה,ב ד"ה רבי אליעזר) כותבים שדווקא בפומבדיתא אמרו שרוב הגנבים יהודים, כי יהודי פומבדיתא היו ידועים כאנשים רעים ורמאים, אבל במקומות אחרים לא מניחים מן הסתם שרוב הגנבים יהודים.

מכאן הקשה בעל פרדס יוסף (שמות כ, יג) על הב"ח, שכן הטור (יורה דעה סימן א ס"ד) כותב שחשוד על הגניבה אינו חשוד על שחיטה, והב"ח (בקונטרס אחרון לטור יו"ד סימן ב ס"ו ד"ה משומד) מסייע לדברי הטור וכותב: "ותדע שהרי אמרו "רוב גנבים ישראל", וא"כ לא היו סתם ישראל כשר לשחיטה אלא בידוע שאינו גנב, וזה לא שמענו מעולם". כלומר הב"ח כתב שרוב הגנבים הם יהודים ואילו אדם שחשוד על הגנבה היה פסול לשחיטה אז סתם יהודי לא היה כשר להיות שוחט, וזה לא ייתכן.

כותב על כך הפרדס יוסף: "וצריך עיון שנתחלף לו במחילת כבודו בין "רוב גנבי ישראל" ל"רוב ישראל גנבי", כלומר: לפי דברי הב"ח נמצא שרוב היהודים חשודים כגנבים, וזה כמובן דבר מפליא ביותר, אלא הביטוי הנכון הוא שרוב הגנבים הם יהודים, אבל סתם יהודי לא חשוד כגנב, אולם גם ביטוי זה לא נכון בכל מקום, כי רק לגבי העיר פומבדיתא אמרו זאת, כמו שכתבו תוספות.