מוכר בעין יפה וגם בעין רעה
מאי טעמא? במחשבה נוספת
תלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינר
בבא בתרא סה ע"ב
נושא:
הסוגיא פסקה הלכתא כרבי עקיבא ש"מוכר בעין יפה מוכר".
רבי מאיר בברייתא ממשיך באופן עיקבי ומרחיב את הגישה של רבי עקיבא. המשנה לא קיבלה את ההרחבה שלו. יש במשנה עמדת ביניים, עמדה מורכבת.
שאלות תג"ל:
מהו ההגיון בדעת רבי מאיר ?
למה המשנה לא קבלה אותו?
הסבר בדרך תג"ל:
כפי שלמדנו, רבי עקיבא רואה מכירה וקנייה דרך "עדשה" של בעלות פרטית מליאה, "שלי- שלי, ושלך- שלך.
לכן הלוקח הקונה בית קנה גם את הפרטיות הנחוצה לחיים בבית, ולא נשאר למוכר זכות מעבר בבית אל בורו. כל השטח אך ורק של הלוקח. "מוכר בעין יפה מוכר".
רבי מאיר לוקח עוד צעד קדימה. הוא אומר שכל מה שנחוץ לשימושי הקרקע, אפילו אם אינו מחובר לקרקע- קנה הלוקח. המשנה לא קיבלה את ההרחבה של רבי מאיר.היא נוקטת עמדת ביניים. עמדת ביניים אינה ביטוי ל"חולשה" או ל"פשרנות" אלא מבטאת מורכבות. המשנה מבטאת את האמת שבדעת רבי עקיבא וגם את האמת שבדעת החכמים ש"מוכר בעין רעה מוכר". אלו ואלו דברי א-להים חיים.
דין מחובר לקרקע מבטא את האמת שבדעת רבי עקיבא;
דין מטלטלין מבטא את האמת שבשיטת חכמים.
מה אתה חושב?
מהו ההגיון בהבחנה בין מחובר לקרקע למטלטלין?
מהי עמדת הסוגיה? מנין לך?
