מקווה מקרח שנוצר על ידי מכונה

הרב דב קדרון

בבא בתרא סו ע"ב
 

מים שאובים פסולים למקווה. רבותינו הראשונים חולקים בשאלה האם זהו פסול מן התורה או מדרבנן. רבנו תם סבור שמקווה שכולו מים שאובים פסול מן התורה, אבל דעת הרמב"ם והרי"ף שזהו פסול מדרבנן.

מחלוקת נוספת יש בקשר למקווה שמימיו שאובים, והמים שבו קפאו, ולאחר מכן הפשירו.

הש"ך (יורה דעה סימן רא ס"ק עד) סבור שלאחר שהמים קפאו והפשירו הם חזרו להיות כמו מי גשמים ומותר לטבול בהם, ומסביר בעל שבט הלוי שכאשר המים קפאו בטל מהם הפסול של מים שאובים ולכן לאחר שהפשירו הם כשרים, אולם פוסקים אחרונים חולקים על הש"ך וסבורים שמקווה כזה פסול.

נושא זה נידון על ידי הפוסקים כאשר הייתה אפשרות לעשות מקווה מקרח שנעשה על ידי מכונה.

מרן הרב קוק זצ"ל (שו"ת דעת כהן סימן צח) הכריע שאין להחמיר במקום שיש לחוש לתקלה, ויש לפסוק כדעת הש"ך שמקווה כזה כשר, לפחות עד שתהיה אפשרות לעשות מקווה מהודר יותר, אולם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן סז) הכריע שאפילו כאשר אין אפשרות אחרת אין לעשות מקווה מקרח שנעשה על ידי מכונה, ויש לחכות שירדו גשמים. הגרצ"פ פראנק זצ"ל (שו"ת הר צבי יורה דעה סימן קפד) קבע שאין להתיר לכתחילה, אבל אין חיוב להודיע ולהכריז על אלו שכבר עשו כן, כי סוף סוף לא הובא בפוסקים המפורסמים לפסול ולכן רשאי להיות שב ואל תעשה במקום שכבר נעשה מעשה.