גר הוא דווקא "בן אברהם"?
הרב דב קדרון
בבא בתרא פא ע"א
בתוספות (ד"ה למעוטי) מובאת מחלוקת הראשונים, האם גרים יכולים לומר בברכת המזון: "שהנחלת לאבותינו וכו'", לדעת רבנו תם אין הם יכולים לומר זאת, ואילו לדעת ר"י גם גרים נחשבים בני אברהם, שהיה אב המון גוים, ולכן יכולים לומר כן, וכן פוסק השולחן ערוך (אורח חיים קצ"ט,ד):
גר גמור מזמנין עליו ויכול לברך ברכת המזון ולומר: על שהנחלת לאבותינו.
גם הרמב"ם בהלכות ביכורים (ד, ג) פוסק כן, וכותב:
הגר מביא וקורא שנאמר לאברהם אב המון גוים נתתיך הרי הוא אב כל העולם כולו שנכנסין תחת כנפי שכינה, ולאברהם היתה השבועה תחלה שיירשו בניו את הארץ.
בעל שו"ת אפרקסתא דעניא (חלק ד סימן שנז) סבור שאחרי שאדם התגייר ואברהם נחשב אביו, ממילא הוא מתייחס אחרי כל שלשת האבות כי כולם נחשבים כאחד. נמצא שכל הגרים הם גם בני יצחק ויעקב. על פי זה הוא מסביר איך גר יכול לומר בלשון רבים: "לאבותינו", כי אכן אינו נחשב רק בנו של אברהם, אלא גם של יצחק ויעקב.
כך סבור גם בעל עלי תמר (ביכורים א, ד), מפני שגם יצחק ויעקב המשיכו מעשה אברהם להכניס גרים תחת כנפי השכינה, ומחדש שכשם שקוראים לגר בשמו העברי "פלוני בן אברהם" כך ניתן לקרוא לו גם "בן יצחק" או "בן יעקב".
אולם מדברי המהרש"א (חידושי אגדות סוכה מט,ב ד"ה בתו של אברהם אבינו) נראה שגרים מתייחסים רק לאברהם אבינו ויש לקראם דווקא "בן אברהם".
