טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
מאי בלא סלמנטון? רב נחמן אמר: בלא רצינתא – חידקונית האסמים
"ואכלתם מן התבואה ישן בלא סלמנטון. מאי בלא סלמנטון? רב נחמן אמר: בלא רצינתא, ורב ששת אמר: בלא שדיפא. תניא כותיה דרב ששת, תניא כותיה דרב נחמן. תניא כותיה דרב נחמן: ואכלתם... ישן. יכול יהו ישראל מצפין לחדש מפני ישן שכלה? ת"ל: עד בא תבואתה עד שתבא תבואה מאליה. תניא כותיה דרב ששת: ואכלתם מן התבואה ישן יכול יהו ישראל מצפין לחדש מפני ישן שרע? ת"ל: עד בא תבואתה עד שתבא תבואה מאליה" (בבא בתרא, צא ע"ב).
פירוש: תנו רבנן [שנו חכמים]: מה שנאמר בפרשת הברכות "ואכלתם מן התבואה ישן" (ויקרא כה, כב) הכוונה היא בלא סלמנטון. ושואלים בגמרא: מאי [מה פירוש] "בלא סלמנטון"? רב נחמן אמר: בלא רצינתא [תולעים] האוכלות את התבואה. ורב ששת אמר: בלא שדיפא [שידפון] המקלקל את טעמה של התבואה. ומעירים: תניא כותיה [שנויה ברייתא כשיטתו] של רב ששת, וכן תניא כותיה [שנויה ברייתא כשיטתו] של רב נחמן. ומפרטים, תניא כותיה [שנויה ברייתא כשיטתו] של רב נחמן. מה שנאמר "ואכלתם מן התבואה ישן" (ויקרא כה, כב), יכול אולי מכלל הדברים משמע שיהו ישראל מצפין לחדש מפני ישן שכלה? תלמוד לומר בהמשך הפסוק: "עד בוא תבואתה", לומר: עד שתבא תבואה מאליה ואין מצפים לה, שנתקיימה הברכה ואין התולעת אוכלת את החיטה מן האוצר. תניא כותיה [שנויה ברייתא כשיטתו] של רב ששת: "ואכלתם מן התבואה ישן" יכול אולי מכלל הדברים משמע שיהו ישראל מצפין לחדש מפני ישן שרע שאינו טוב, מפני השדפון שמקלקל את התבואה? תלמוד לומר: "עד בוא תבואתה" עד שתבא תבואה מאליה, שלא היה שדפון בתבואה שבאוצר (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: חידקונית האסמים שם באנגלית: Wheat Weevil שם מדעי: Sitophilus granaries
שם נרדף במקורות: רצינתא, דירה
הנושא המרכזי: לזיהוי ה"רצינתא"
מהוכחת הגמרא לדעת רב נחמן ניתן ללמוד שמדובר בנזק של כילוי התבואה בניגוד לנזק הנגרם על ידי "שדיפא" שפוגע רק באיכותה. רשב"ם מפרש: "בלא סלמנטון - דסלמנטון אין מניח ליישן התבואה אלא מרקיבה. רצינתא - תולעת המרקיב את התבואה(1). שדיפא - מתחממת התבואה ואין יכולה להתיישן ... שכלה - היינו ע"י רצינתא שמרקיבה ומכלה אותה ... ישן שרע - היינו שדיפה אבל שלם הוא הגרעין אלא שמתחמם". המזיק הנפוץ ביותר לתבואה מהעת העתיקה וכמעט עד ימינו הוא חידקונית האסמים.
בחפירות ארכיאולוגיות רבות החושפות ממצאים המתפרשים על אלפי שנים, כמו למשל במצדה במצדה(2), נמצאו גרגירי תבואה מפוחמים נגועים בחידקונית וגם פרטים חופשיים. אמנם החידקונית הבוגרת לא דומה לתולעת אך גורם הנזק הוא הזחל החודר לגרגיר החיטה ונראה כתולעת. המונח תולעים כלל בלשון המקרא וחז"ל בעלי חיים מאורכים, רכים וחסרי רגליים ובעלי חיים בעלי צורה לא אחידה מקבוצות טקסונומיות שונות (ראו עוד במאמר "כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת" (מועד קטן, טז ע"ב). מתוך ההקשר ניתן להבין שאין מדובר בפעולת כילוי מיידית כמו למשל חיסול על ידי עכברים אלא בכילוי מתמשך ואכן הנזק הנעשה על ידי החידקונית מתפרש לאורך זמן.
לדעת ח. י. קאהוט (ערך "רצן") מקור השם רצינא הוא ב- Ricinus ב"לשון רומא". אמנם הדמיון בין השמות רב אך בעל החיים הנושא את שם הלטיני הזה בימינו איננו מזיק תבואה. בימינו נושא את השם Ricinus סוג בתת סדרת "כינים כוססות". כנים אלו ניזונות מפיסות עור, ופסולת אורגנית של עופות ויונקים. את קושי זה ניתן אולי ליישב בכך שבמהלך הדורות הועבר השם ממזיק אחד לשני אולי בגלל דמיון בין בוגר החידקונית לכינה. במשנה במסכת פרה (פ"ט מ"ב) אנו פוגשים שם נרדף לרצינתא: "... רבי שמעון ורבי אליעזר בן יעקב אומרים הדירה והכנה שבתבואה כשרים מפני שאין בהם לחה". מפרש הר"ש: "דירה - תולעת שבחטים והיא סלמנטון דפרק המוכר את הספינה. כנה - נמי מין תולעת שבתבואה". לגבי הכנה כתב בעל "תפארת ישראל" "והכנה. הם מיני תולעים קטנים כמילבן וכדומה" (המילבן הם אקריות, ראו במאמר "המעלה פירותיו לגג מפני הכנימה" (חולין, יג ע"א). לקריאה הקש/י כאן.
ז. עמר(3) הביא את דבר הרמב"ם שפירש ש"דירה" היא "אלסוס". לדעתו המונח סוס (سوس) בערבית הוא כינוי כללי למיני חרקים מזיקים. אם המילה "דירה" מתייחסת גם ל"תבואה" (כפי שאכן מסתבר) אזי בערבית השם "סוס" יוחד לחידקונית האסמים. בערבית מודרנית היא נקראת سوسة القمح (Susat alqamh). לענ"ד השם סוס יוחד למינים נוספים במשפחת החידקוניתיים. קאהוט העלה כאפשרות שבלשון המשנה רצינא נקרא ירקון ובערבית يرقان = ارقان שהוא "חולי התבואה". בערבית המודרנית يرقان פירוש מילה זו הוא צהבת (בלשון חז"ל ירוק הוא צהוב ראו במאמר "כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ" (סוטה, יא ע"ב)).
חידקונית האסמים דומה בהופעתה למינים האחרים בסוג כחידקונית האורז וחידקונית התירס ומינים נוספים אך היא שונה מהם בכך שאין לה כנפי תעופה והצורה האובלית של הנקבים בחזה הקדמי (protorax). מין זה בעל התפוצה הרחבה ביותר והמזיק החמור ביותר מבין החרקים המזיקים גידולי תבואה. חידקונית האסמים תוקפת חיטה, שעורה וגרגירים נוספים בשדה ובאסמים. היא גם הנפוצה ביותר באתרים ארכיאולוגים משום שבדרך כלל הממצאים כוללים את הדגניים מהם היא ניזונת. מזיקים החיים על פירות יבשים שכיחים פחות משום שהגלעינים נחשפים מפוחמים ללא הציפה.
הנקבה מכרסמת נקב דרך הדופן הקשה של הגרגיר ומכינה חלל עבור הביצה. היא מחדירה צינור הטלה ארוך לתוך הנקב ומטילה ביצה קטנה לבנה לבנבנה. הזחל הבוקע יוצר בדרך כלל מנהרה בכיוון מרכז הגרגיר עד שמגיע לסדק הגרגיר ולאחר מכן מכרסם קדימה ואחורה לאורך הסדק. לאחר שהזחל מגיע לחמחצית גודלוהוא מכרסם מנהרה ומתנחל במרכז הגרגיר. בדרך כלל מתפתח בכל גרגיר זחל בודד. לאחר ההגחה מהגולם הבוגרים נשאר בתוך הגרגיר כמה ימים לפני שהם מכרסמים נקב על מנת לפלס את דרכם החוצה. בכך שהם מתפתחים בתוך הגרגיר הזחלים מוגנים מפני טורפים ושינויי מזג אוויר פתאומיים ומוקפים ברקמת האנדוספרם המזינה.
תמונה 1. חידקונית האסמים - בוגר תמונה 2. חידקונית האסמים - גולם
צילם: Udo Schmidt בתוך גרגיר חיטה צילם: Cabelbinder
(1) דעה חולקת מציג רב האי גאון: "הדירה והכינה – פירוש תולע ושמו דירה ומפרשין רבנן הדירה הוא סלמנטון דת"ר ואכלתם מן התבואה ישן בלא סלמנטון מאי בלא סלמנטון רב נחמן אמר בלא רצינא. ולית הכין הוא אלא סלמנטון היא תבואה שנרקבה מלחלוחית הארץ מרוב יושנה אלא אמרו גבי משכן קרש שנמצאת בו דרנא מטיף לתוכו אבר וסותנו וכינה פי' תולע".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
