רֶגַע בְּאַפּוֹ
ברכות ז ע"א
"ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי מאי דכתיב (שמות לג, יד) פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ? אמר לו הקב"ה למשה המתן לי עד שיעברו פנים של זעם ואניח לך...
וכמה זעמו? - רגע. וכמה רגע? - אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמנה מאות ושמנים ושמנה בשעה...
וכמה זעמו? - רגע. וכמה רגע? - אמר רבי אבין ואיתימא רבי אבינא: רגע כמימריה. ומנא לן דרגע רתח? - שנאמר: (תהלים ל, ו) כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ. ואי בעית אימא, מהכא: (ישעיהו כו, כ) חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד (יעבור) יַעֲבָר זָעַם".
למה "אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: המתן לי עד שיעברו פנים של זעם ואניח לך"? למה נצרך להאריך ולהסביר, הרי אותו הרגע עבר כבר לאחר אמירת המילה הראשונה!
אלא שאת הדברים אמר הקב"ה למשה עוד בטרם שהתחיל לרצותו ועוד בטרם הגיע אותו הרגע, ואמר לו: המתן לי מלהתחיל לרצני עד יעבור זעם.
