שלושה רועי בקר
הרב ישי ויצמן
"צדקו יחדיו" - בית מדרש לאיחוד התלמודים
סנהדרין יח ע"ב
בשני התלמודים מובא, שהיתה שנה שעיברו אותה חכמים על פי חוות דעת מקצועית של אנשים ריקים מתורה – שלושה רועי בקר. יש הבדל בין התלמודים בהתייחסות לחוות דעתם.
בבבלי אומר רב פפא, שעונות השנה נקבעות על פי החודשים שקובעים חכמים. ומקשים עליו, הרי לכאורה ההיפך הוא הנכון, שכן חכמים מתחשבים בעונות השנה ועל פי מצב העונה הם קובעים אם צריך לעבר כי האביב מתעכב. קושיית הגמרא מבוססת על מעשה שהיה, שסמכו חכמים על דבריהם של שלושה רועי בקר.
לשון הגמרא:
"והא הנך שלשה רועי בקר דהוו קיימי ושמעינהו רבנן... ועברוה רבנן לההיא שתא."
ממשיכה הגמרא:
"ותסברא רבנן ארעוותא סמוך?! (וכי יתכן שרבנן יסמכו על רועים?!) אלא רבנן אחושבנייהו סמוך, ורועי בקר איסתיועי הוא דאיסתייעא מילתייהו (אלא חכמים סמכו על חשבונם, שיש לעבר את השנה, ובמקרה יצא שרועי הבקר כיוונו לדעת חכמים, שכאמור הסתמכה על דברים אחרים)".
בלשון הגמרא "ותסברא רבנן ארעוותא סמוך?!" אין הכוונה רק לתרץ שחכמים עיברו מפני חשבונם ולא מפני דברי הרועים, אלא הכוונה היא לדחות את הנחת היסוד של הקושיא, כיצד ניתן לומר שחכמים יסמכו על דבריהם של רועי בקר.
לעומת זאת, בירושלמי סנהדרין (א, ב) מובא, שזקן אחד נכנס קודם ריש לקיש לעיבור השנה, ולכן ריש לקיש לא השתתף בעיבור, וריש לקיש הקפיד על כך מאוד. על כך שואלים: מדוע ריש לקיש כ"כ מקפיד על זה, וכי הוא לא שמע שהיה מעשה שעיברו חכמים את השנה ע"פ דבריהם של שלושה רועי בקר? מכך יש ללמוד שזו לא מעלה כ"כ גדולה להשתתף בדיונים על העיבור, הרי גם רועי בקר רשאים להשתתף בהם. עונה רבי חלבו: "ובית דין הסכים עמהן." זאת אומרת, שרועי הבקר לא היו חלק מחברי העיבור, אלא רק הובאו כדי לתת חוות דעת מקצועית, אבל העיבור נקבע ע"פ בית הדין שהחליט להסכים עמהם.
בסופו של דבר, אומרים בירושלמי שאכן עיברו את השנה לאור חוות דעתם של אותם רועי בקר.
ונראה לבאר, שרועי הבקר היו בקיאים היטב בחכמת החיים, אף שהיו ריקים מתורה. בבבלי אומרים שכיון שהם אינם בני תורה אין לסמוך על דבריהם כלל. בבחינת "אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא". אבל בירושלמי סומכים עליהם, לא כאנשי תורה אלא כאנשי חיים. יש הכרה בכוחות החיים גם כאשר אינם באים מכח התורה.
