"בת כהן" או "בת איש כהן"?
הרב דב קדרון
סנהדרין נ ע"ב
יש עשר עבירות בתורה שהעונש עליהן הוא שריפה, ואחת מהן היא הכתובה בפרשת אמר (ויקרא כא,ט): "וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף".
רש"ר הירש זצ"ל שם לב לכך שבמקום אחר (ויקרא כב, יב) אומר הכתוב: "ובת כהן כי תהיה לאיש זר", ואילו כאן נאמר "ובת איש כהן". מה ההבדל בין "ובת כהן" לבין "ובת איש כהן"?
הוא מסביר שהפסוק שמתייחס ל"בת כהן" עוסק בבת כהן שנעשית לאשתו של זר שאינו כהן, ושׁם הדגש הוא על הרגע בו היא עוברת מבית אביה לבית בעלה. באותו זמן היא עדיין בת כהן, יש לה עדיין מעמד של כהנת, אך היא מאבדת מעמד זה עם כניסתה לבית בעלה:.
לעומת זאת, כאן נאמר: "ובת איש כהן": כי מדובר כאן על מצב שבו האב הוא כהן, אך היא כבר אינה כהנת, כי היא כבר נשואה ואין היא קשורה עוד לבית אביה. עם זאת, גם אם היא נשואה לזר שאינו כהן, ואפילו נישאה לאדם שעל ידו היא מפסידה את מעמד כהונתה לנצח (עיין בפירושו להלן כב, יב), בכל זאת מבחינת הדרישות המוסריות היא נותרת בת כהן, ואם זינתה תחת בעלה, עונשה חמור יותר מהעונש שהייתה מקבלת אילו הייתה בת ישראל: בת ישראל אשת איש שזינתה בחנק, ואילו בת כהן בשריפה.
כאשר אשה נישאת ועוברת לבית בעלה, וכן כאשר כל אדם עובר ממקום למקום, גם אם מדובר על מעבר של קבע, אסור להם לשכוח את המעלות הנכבדות של בית גידולם, כמו יוסף שראה את דמות דיוקנו של אביו שהזכירה לו את נכבדותו.
