גדרי צניעות / רפי זברגר

עבודה זרה מז ע''א-ע"ב

                                                                                                                                                                
נלמד את חלקה הראשון של המשנה המתחילה בסוף עמוד א' ומסתיימת בתחילת עמוד ב':
מי שהיה ביתו סמוך לעבודת כוכבים ונפל - אסור לבנותו. כיצד יעשה? כונס בתוך שלו ארבע אמות ובונה.
אם כותל ביתו של אדם מהווה גם כותל של בית עבודת כוכבים, והכותל נפל, הרי שאסור לאדם לחזור ולבנות את הכותל במקומו, שבכך הוא מסייע ובונה כותל לעבודה זרה. פוסקת המשנה כי עליו להיכנס ארבע אמות לתוך חצרו ושם לבנות את הכותל, כך שלא ישמש כלל וכלל את העבודה זרה.
שלו ושל עבודת כוכבים נידון מחצה על מחצה
אם רוחב הכותל עומד חציו בשטח האדם וחציו בשטח עבודה זרה, הרי המקום ששייך לאדם נכלל בתוך ארבע אמות של ההרחקה. דוגמא: אם עובי הכותל השייך לאדם ולעבודה זרה הוא שלש אמות, הרי שעליו להרחיק ממקום הכותל רק שתי אמות ומחצה. אמה ומחצה נוספות הן חצי מעובי הכותל הנחשבים ממילא שלו, ובכך משלימים לכדי ארבע אמות נדרשות. 
   

הנושא

הגמרא דנה על הדין ברישא של המשנה:
והא קא מרווח לעבודת כוכבים?
שואלת הגמרא: אם חובה להרחיק את בניית הכותל ארבע אמות מעבודה זרה, כמו שפוסקת המשנה בתחילתה, הרי שבכך אנו כביבול ''תורמים'' שטח משטחנו לעבודה זרה, בניגוד לאיסור ליהנות עבודת כוכבים.
 אמר רבי חנינא מסורא: דעבד ליה בית הכסא.
עונה רבי חנינא כי אפשר ורצוי לעשות באותן ארבע אמות בית הכיסא וכך לא ''תורמים'' שטח לעבודה זרה, ואף מראים יחס מזלזל כלפיה.
והא בעי צניעותא?
מקשה הגמרא, כי פתרון זה לא יעזור, שכן יש להתפנות בצנעה ולצורך כך נצטרך לבנות כותל. ואז נחזור שוב לבעיה של בנייה לעבודה זרה (לפי הסבר רש''י).
דעבד ליה בית הכסא דלילה.
מעמידה הגמרא את המשנה בהקמת בית הכיסא להתפנות בלילה שאז לכאורה אין צורך לבנות כותל לצניעות.
והא אמר מר: איזהו צנוע הנפנה בלילה? במקום שנפנה ביום.
מקשה על כך הגמרא מתנא בברייתא הקובע כי יש להתפנות בלילה באותו מקום שמתפנה ביום, משמע לכאורה שצריך צניעות בלילה כמו ביום.
ואף על גב דאוקימנא בכדרך - מיהו צניעותא בעי למעבד.
מעירה הגמרא כי העמדנו את דין הברייתא לגבי אופן ההתפנות ולא ביחס למקום ההתפנות. כלומר, כמו שביום אין לגלות את גוף האדם אלא רק לפי הצורך (טפח מקדימה ושני טפחים מאחורה), כך יש להתפנות גם בלילה. בכל אופן אומרת הגמרא, גם לפי ההעמדה הזאת אנו למדים כי יש לנהוג צניעות גם בלילה, אם כן חוזרת השאלה, כיצד יעשו בית הכסא באותן ארבע אמות.
דעבד ליה לתינוקות.
תשובה ראשונה קובעת כי בית הכסא ישמש תינוקות, שאין שומרים עליהם צניעות כמו לגדולים
אי נמי: דגדיר ליה בהיזמי והינגי:
תשובה שניה מציעה לעשות גדר מקוצים וברקנים, כך שתהיה צניעות מבלי לבנות כותל לעבודה זרה. (קוצים וברקנים כמובן אינם נחשבים לכותל, ואף מבטאים יחס מסוים של זלזול כלפי עבודה הזרה). 
 

מהו המסר?

למדנו היום מספר גדרי צניעות ביחס לבית הכסא:
1. הסרת הבגדים בעת ההתפנות צריכה להיות מינימלית.
2. גם בלילה יש לנהוג מנהגי צניעות כמו ביום, למרות שלא רואים (במקום שאין תאורה).
3. יש להתפנות במקום מוסתר מאנשים, התחום בכותל העשוי מאבנים או מחומרים אחרים (כמו קוצים וברקנים).
4. תינוקות אינן מחויבים בגדרי צניעות.
הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב; וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ (מיכה ו', ח')
  
   
המאמר לע''נ אבי מורי ר' שמואל ב''ר יוסף,  אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, ולע''נ חמי משה בן רבקה
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]