מהו "חטא טמון"?
הרב דב קדרון
סנהדרין צה ע"ב
אמר ליה הקדוש ברוך הוא לדוד: עד מתי יהיה עון זה טמון בידך? על ידך נהרגה נוב עיר הכהנים, ועל ידך נטרד דואג האדומי, ועל ידך נהרגו שאול ושלשת בניו.
הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (ימלא פי תהלתך ימים נוראים תוצאות המעשים לטוב או לרע נזקפים לעושה) הקשה שלא מצינו במקומות אחרים שמשתמשים בביטוי זה של "עוון טמון", ומה פשרו? וכן קשה מדוע הייתה אשמה לדוד בהריגת נוב עיר הכהנים, והרי הוא עצמו היה רעב מאוד, ואחזו בולמוס, ומתוך מצב של פיקוח נפש ביקש לאכול מהלחם, ומדוע הוא אשם בתוצאה של הלשון הרע שנאמרה על זה? כמו כן, אם הוא היה אשם, מדוע לא ביקש לעשות תשובה על זה?
הוא מבאר שאכן לא היה כאן חטא ששייך לעשות עליו תשובה, כי בוודאי עשה דוד כהוגן במה שביקש לחם, אלא שהתוצאה של מעשהו הביאה עליו תביעה מן השמים, כי לפי מדרגתו היה ראוי שהקב"ה ישמרהו שלא תצא תקלה כל כך קשה על ידו, ולאדם כמוהו גם זה נקרא חטא. זאת הסיבה שחטא זה נקרא "טמון", כי לא היה לדוד חטא מסוים וגלוי מצד עצמו, אלא התוצאה הטראגית של מעשהו הייתה סימן על חסרון בדרגתו, מאדם כמוהו היה מצופה שיהיה יותר גדול, באופן שיזכה לעזר ה' שלא יארע על ידו מכשול כזה גדול. אצל אדם פשוט יתכן שלא היה זה נחשב חטא, אבל על דוד המלך לפי מדרגתו הגדולה הייתה התביעה קשה ביותר.
הוא מוסיף שכן הוא גם בצד הטוב, אדם שאיבד כסף, אף על פי שלא ידע שנפל ממנו, ומצאו עני, מה שהקב"ה סיבב על ידו מצוה זו, זה מוכיח שזכות האדם הזה גדולה מאד.
