להתחדש כביכורים / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
מכות יז ע"א
מאי רבי שמעון? דתניא: ותרומת ידך - אלו בכורים.
מה ניתן לעשות כנגד השחיקה בעבודת ה'? הרי בכל יום קמים ועושים את אותן הפעולות, אז מה ניתן לעשות כדי שהפעולות הללו לא יהפכו לשגרה?
תשובה מיוחדת ואופיינית לו עונה רבי יהודה אריה לייב ה'שפת אמת' מגור (שפת אמת, כי תבוא תר"מ, ד"ה "מצות ביכורים"), על בסיס הרעיון המופיע בדברי הסוגיה שלנו.
הרבה פנים יש לה לשגרה, והרבה שמות יש לה: קרירות, אדישות, עצלות וכדו', אבל מכנה משותף אחד לכל אותן התופעות, ולמכנה המשותף הזה קוראים 'בעגה הרוחנית' בשם 'עמלק'.
בכל פעם שרוצים לדבר אודות מצב שבו האדם לא מרגיש חמימות והתלהבות בעבודת ה', ישתמשו בספרים הקדושים בשם 'עמלק' כדי להגדיר את המצב, וכל זאת על בסיס הרעיון המופיע בדברי רש"י (דברים כה, יח), שעניינו של עמלק מקופל בתורה בשלש מילים "אשר קרך בדרך".
לכן, המלחמה בעמלק היא גם המקום שבו ניתן לקבל תשובות לשאלה יסודית זו, שנשאלה בתחילת דברינו.
ומה מסופר במלחמת עמלק?
התורה מתארת שכאשר עם ישראל נלחם בעמלק, משה רבינו עשה פעולה מיוחדת בכדי להרים את ידו לשמים, וכאשר הרים את ידיו גברה ידו של עם ישראל על עמלק.
בהקשר זה אומרת המשנה את הדברים המפורסמים (ראש השנה ג, ח): "וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא לומר לך: כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים, היו מתגברים; ואם לאו, היו נופלין".
בדברים אלו בעצם, מציבה התורה את התשובה לעמלק הקרירות.
כאשר אדם מבקש להלחם בקרירות המשתלטת עליו, עליו להרים ידיו אל על, להפנות מבט לשמים ולהזכיר לעצמו שכל מה שיש לו מגיע מה' יתברך, ולא מכוחו ועוצם ידו.
זהו בעצם גם הפירוש הפנימי בדברי הגמרא בסוגייתנו, שכן כאשר אדם מרגיש שאין לו התחדשות בעבודת ה', הוא לא מרגיש בכל בוקר שהיום יום חדש, ובעצם הוא לא מרגיש את ה'ביכורים' של היום הזה, אזי התשובה לזה היא 'תרומת ידך', להרים את הידיים למעלה, ולהזכיר את מה שהספקנו כנראה לשכוח, שהכל, אבל הכל זה הוא, ורק הוא.
כאשר יזכיר לעצמו דבר זה, מובטח לו שירגיש את תחושת הרעננות ה'ביכורית' תופסת את מקומה בתוך ליבו.
