תפילה או בקשה? / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
עבודה זרה ז ע"ב
דתניא, ר' אליעזר אומר: שואל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל, שנאמר: תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו וגו', אין שיחה אלא תפלה, שנאמר: ויצא יצחק לשוח בשדה; ר' יהושע אומר: יתפלל ואח"כ ישאל צרכיו, שנאמר: אשפוך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד.
משימת חיינו היא להגיע לתודעה ש"אין עוד מלבדו", ושכל מה שקורה סביבנו הוא מה' יתברך. השאלה הגדולה היא, מה ניתן לעשות כדי להביא את עצמנו למקום הנפשי הזה?
תשובה יסודית ומהותית לשאלת חיים זו, אומר רבי יעקב יוסף מפולנאה בשמו של מורו הגדול רבי ישראל בעל שם טוב (תולדות יעקב יוסף, פרשת ויחי ד"ה "ויחי יעקב"), על בסיס מחלוקת זו המובאת בסוגייתנו.
למעשה, מסביר הבעש"ט, שני החכמים, הן רבי אליעזר והן רבי יהושע אינם חולקים על המהות, מפני ששניהם מבקשים לכוון את האדם לכך שיפנים כי ה' הוא האלוקים, ושכל מה שקורה בעולם הוא מאיתו יתברך.
המחלוקת ביניהם היא בשאלה: איך ניתן להגיע לתודעה זו.
רבי אליעזר סובר שקודם כל צריך האדם להתבונן בעולם, "שואל אדם צרכיו". להעמיק במחשבתו עד כמה אזלת ידו גדולה, ועד כמה קצרה ידו מלהושיע את עצמו, ואז ממילא תפרוץ ממנו תפילה לא-ל עליון קונה שמים וארץ, שהכל שלו ומאיתו הכל.
לעומתו סובר רבי יהושע שלא זו הדרך, אלא קודם כל על האדם לתקוע מחשבתו ביסוד שהכל מאיתו יתברך. זה הבסיס, זו ההתחלה.
לכן, לשיטה זו על האדם קודם כל להתפלל, ומתוך התפילה לצאת לעולם, ואז לקלוט שאין שום דבר מהותי ששונה בין העולמות העליונים המיוצגים על ידי התפילה, ובין העולם הזה החומרי.
במקום כזה, בקשת צרכיו של האדם תיראה אחרת לגמרי. כך לשיטת רבי יהושע.
אולם, בין לשיטה זו ובין לשיטה זו, המדובר הוא רק בטקטיקה, משום שהעיקר הוא להגיע להפנמה שתשליך על כל צורת החיים שלנו, והיא ש"אין עוד מלבדו".
