ההבדל בין חכם לחכם
הרב דב קדרון
מכות ח ע"ב
מהפסוק (משלי כט,יז): "יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ" לומדים שיש מצווה על האב ללמד את בנו תורה, ואפילו אם הבן כבר למד ויודע, עדיין מצווה על אביו להמשיך ללמדו עוד ועוד, ונאמר בגמרא שזה שייך רק בלימוד תורה, אבל כאשר האב מלמד את בנו מקצוע, כמו נגרות, ברגע שהבן למד את המקצוע אין יותר חיוב על האב ללמדו.
מכאן רואים את ההבדל העמוק שבין לימוד תורה ללימוד מקצועות אחרים. בעוד שלימוד מקצוע הוא עניין של ידע, וכאשר אדם יודע את מה שצריך אין מצווה ללמדו עוד ועוד, אין הדבר כך בלימוד תורה, כי על דברי התורה נאמר: "כי הם חיינו ואורך ימינו", ולכן יש מצווה תמיד ללמדם עוד ועוד.
מכאן למד בעל שו"ת משנה הלכות (חלק טו סימן עו) שכבוד לרבו המלמדו אומנות אינו דומה לכבוד שצריך אדם לנהוג ברבו שלימדו תורה.
בזה הוא מצדיק (שם סימן עה) את דברי הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (בספר קול רם פרשת קרח) שכתב שכבוד התורה אינו דומה לכבוד של חכמים בחוכמות אחרות, ומי שחכם בחכמות אחרות, אף לאמיתתן, אין עניין לכבדו כמו שמכבדים תלמיד חכם, אף שמברכים עליו שנתן מחוכמתו לבשר ודם. הוא אף מבאר שהבדל זה בא לידי ביטוי בנוסח הברכה, שעל חכם בתורה מברכים: "שחלק מכבודו ליראיו", ואילו על חכם בחוכמות אחרות מברכים: "שנתן מכבודו לבשר ודם".
כששאלו פעם את מרן הרב קוק זצ"ל האם אפשר לברך את ברכת "שחלק מחכמתו ליראיו", ענה בשם חותנו זצ"ל, שאמנם "מחוכמתו" אפשר לומר, אבל איך אפשר לומר "ליראיו", האם אנו בטוחים שהחכם הוא ירא שמים באמת?
