מהי טובת הילד האמיתית?
הרב דב קדרון
מכות יז ע"ב
רבא משבח את דבריו של רבי שמעון, ואומר (לשון רש"י): "כל שאמו יולדת תבקש רחמים יהי רצון שיהא כרבי שמעון".
מדוע קישר רבא את השבח לרבי שמעון לאמו?
כיוצא בזה נאמר במסכת בכורות (ס,א) שבח לאמו של רב הונא בר סחורה, ומבאר בעל חשוקי חמד (בבא בתרא קכא,ב) שאף לשיטות שרק האב מחוייב בחינוך בניו ולא האם, כשהאב אינו נמצא האם חייבת בחינוך בניה, וכן מבואר במאירי (נזיר כט,א) לגבי חינוך הילדים: אם אין להם אב, האם חייבת בכך.
הוא מצטט את מה שכתב בשל"ה (שער האותיות אות דל"ת, דרך ארץ) שחובת התוכחה לבנים מוטלת על הנשים יותר מאשר על האבות, מפני שהן מצויות יותר בבית, וכך הוא כותב:
והנשים מצוות על תוכחת בניהם כמו האב, ויותר מהם, מטעם שהן פנויות ומצויות יותר בבית. ממה נפשך, אם האב תלמיד חכם, אז הוא טרוד מאד בגירסא, לא יוכל לעיין בכל עת ובכל שעה על מעשה הנער, ואם הוא טרוד במשא ומתן ובהליכת דרכים, אז על הרוב אין האיש בביתו. ויען כי טבע הנשים רכות, על כן החיוב מוטל על הנשים ללבוש כלי גבר, רצוני לומר להיות לה אבירות לב להוכיח בשבט מוסר, ולהכות אותו הכאות בטוב, גם כי ישוע ויזעק, לבלתי שמוע אליו, עד שיסור מדרך הרע וילך בדרך הטוב והישר. ודרך רמז אני אומר 'ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן' (איכה ד, י), רצוני לומר, אותן הנשים שמרחמין על ילדיהן לבלתי הכות אותם, הן מבשלות אותם, כלומר ממיתות אותם, כאילו היו שוחטין אותם, ומבשלין אותם כבשר בהמה, וחיה, ועוף.
