לקרוא פסוקים בנעימה וזמרה

הרב דב קדרון

מכות יח ע"ב

בגמרא מדובר על מקרא ביכורים, וכפי שפוסק הרמב"ם (ביכורים ג,י) זוהי מצוות עשה:

מצוות עשה להתודות במקדש על הבכורים בשעה שמביאם, מתחיל וקורא הגדתי היום ליי' אלהיך כי באתי אל הארץ וגו' ארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה עד אשר נתת לי יי', ואין קורין אותה אלא בלשון הקדש שנאמר וענית ואמרת בלשון הזאת.

הריטב"א (בעמוד ב) כותב בשם המדרש שיש לקרוא את הפסוקים הללו בניגון, ומבאר הגר"ח קנייבסקי זצ"ל (דרך אמונה - ציון ההלכה הלכות ביכורים פרק ג ס"ק [פד]) שהכוונה היא לקרוא את הפסוקים בטעמים, ומוסיף שבוודאי שאינו מעכב, ויוצא אדם ידי חובה גם אם קורא ללא טעמי המקרא.

זוהי בעצם מעלה והידור תמיד לקרוא פסוקים עם טעמי המקרא, כמו שכתבו (מהרח"ו בשער המצוות פרשת ואתחנן והשל"ה מסכת שבת נר מצוה אות יד) בשם האר"י ז"ל שכשקוראים פסוקי מקרא יש לקוראם בטעמים. כך גם רבינו יונה בספר היראה (אות שד) כתב: והמקרא יקרא בנגינותיו, כי הקורא בלא זמרה תורה חוגרת עליו שק.

בעל הטורים (בתחילת שמות) נתן רמז לקריאת שנים מקרא ואחד תרגום מהפסוק "ואלה שמות בני ישראל", שהוא ראשי תיבות: "ו'אדם א'שר ל'ומד ה'סדר ש'נים מ'קרא ו'אחד ת'רגום ב'קול נ'עים י'שיר י'חיה ש'נים ר'בות א'רוכים ל'עולם". הרי שגם הוא הזכיר כחלק מובנה של הרמז לשיר את הפסוקים בקול נעים.